שבת הגדול על פי הקבלה: "הסוד שמכניע את כוחות הטומאה"

מה ההסבר של שבת הגדול על פי הקבלה?

"שבת הגדול היא השבת שלפני חג הפסח ובמהלכה עם ישראל מכין את הכלים הרוחניים לקבלת האור הגדול של החג הקדוש. למה נקרא שמה שבת הגדול?

אומרים רבותינו הקדושים, על שם הנס הגדול שאירע בה. חכמינו זכרונם לברכה מספרים שבני ישראל נצטוו במצרים לקחת את הטלה לקורבן הפסח ביום י' בניסן. זה היה בשבת שלפני הפסח.

בני ישראל נחרדו ואמרו: איך נזבח את תועבת מצרים לעיניהם והם לא יסקלו אותנו? הרי הכבש הוא העבודה הזרה של המצרים. איך הם יוכלו לעמוד מנגד כשהם יראו שאנו קושרים ומתכוונים לשחוט את האליל שלהם?

אמר להם הקדוש ברוך הוא: עתה תראו את הפלא שאעשה עמכם. הם לקחו וקשרו את הטלה למיטה והמתינו בסבלנות עד יום י"ד בחודש, כדי להקריב את קורבן הפסח במועדו.

וכל מצרי שהיה רוצה להזיק ליהודי כי לא יכול היה לראות את מה שהוא עושה לאליל שלו, המעיים שלו היו מתהפכים ובמקום היה נידון בייסורים קשים ומרים. כל זה היה נס גדול. לכן עד עצם היום הזה אנו מציינים את שבת הגדול. עד כאן הפשט הנודע של הדברים.

תורת הקבלה מתייחסת לרובד העמוק והנסתר של הדברים הללו. מה פשר הטלה ומדוע הוא היה האלוהים של מצרים? מבחינת הכוחות העליונים וכוחות הטומאה שהתלבשו באותו טלה, בו היה גלום הכוח של מצרים.

בכבש הבודד, הטלה, הייתה גלומה מציאות שלטון הטומאה על פני הקדושה. זו בדיוק הייתה הסיבה שבני ישראל תמהו וחרדו: איך נזבח את תועבת מצרים לעיניהם והם לא יסקלונו?

זו לא הייתה סתם דאגה וחשש להציק למצרים. בני ישראל תהו: כיצד נוכל להכחיד את הכוח הזה של הטומאה שהוא כל כך עצום? בל נשכח: מצרים הייתה המעצמה הבינלאומית הגדולה ביותר בעולם שכולם רעדו מפניה. ואיך נוכל לפגוע בעוצמת הכוח שלהם והם לא יסקלונו?

על התמיהה הזו של בני ישראל בא המאמר 'ובאלוהיהם עשה שפטים'. השבת הזאת העניקה אז ומעניקה גם היום הזה לכל יהודי את הכוח לשוב בתשובה שלמה ולגבור ולהכניע כל כוח אחר שמאיים לשלוט על הקדושה שבו.

נתבונן רגע במשמעותה של עבודה זרה: שבו מקדישים חלילה תשומת לב לכוח אחר ומשווים אותו לכוחה של הקדושה. כיום הזה, אין פסלים ואין אלילים כמו שהיו במצרים אבל כוח הטומאה עוד קיים ומאיים.

לכל אחד יש דברים, מקומות וזמנים שבהם יש לו חולשה רוחנית. באותם מקומות וזמנים, הכוח המתנגד לקדושה מנסה להיות חזק יותר והאתגר הוא להכניע אותו.

בשבת הזאת, אנחנו קושרים את העבודה הזרה, כובלים את ידיו ורגליו של כל כוח שמאיים להפריע לנו בעבודת ה'. ועל ידי זה נזכה להיכנס לחג הפסח הבא עלינו לטובה, לחיים טובים ולשלום, בגאולה פרטית וכללית".