
חדשות בריאות

האם ייתכן שהמוח שלנו ממשיך לעבוד גם כאשר אנחנו ישנים, ואפילו מסייע לנו לפתור בעיות שנותרו פתוחות? מחקר מסקרן שנערך באוניברסיטת נורת׳ווסטרן בארצות הברית מבקש להעניק לשאלה הזו מענה חיובי, ומציג ניסוי שמעלה אפשרות להשתמש בשינה עצמה ככלי לחשיבה יצירתית.
במסגרת המחקר גויסו עשרים משתתפים שקיבלו לפני השינה סדרת חידות מאתגרות. לכל חידה הוצמד צליל מסוים, כך שנוצר קישור ברור בין הבעיה לבין גירוי קולי ייחודי. בשלב הראשון ניסו המשתתפים לפתור את החידות כשהם ערים, אך חלק מהן נותרו ללא מענה. מכאן עברו כולם למעבדת שינה, שם חוברו למכשור שמדד את פעילות המוח ועקב אחר שלבי השינה השונים.
הרגע המרכזי בניסוי התרחש כאשר הנבדקים נכנסו לשלב שנת REM, השלב שבו החלומות חיים, עשירים ומלאי דימויים. בזמן זה השמיעו החוקרים בעוצמה חלשה את הצלילים שהיו משויכים לחלק מהחידות שלא נפתרו. השיטה, המכונה Targeted Memory Reactivation, מבוססת על הרעיון שניתן לעורר זיכרונות מסוימים במהלך השינה באמצעות רמזים חושיים, ובכך לשלבם בתוכן החלום. המטרה הייתה לבדוק אם המוח ממשיך לעבד את הבעיה גם מבלי שהאדם מודע לכך באופן מלא.
עם היקיצה התבקשו המשתתפים לתאר את חלומותיהם ולנסות שוב להתמודד עם אותן חידות. התוצאות עוררו עניין רב. כ3/4 מהנבדקים סיפרו כי חלומותיהם כללו סיטואציות או דימויים הקשורים ישירות לחידות שלוו בצלילים במהלך השינה. משתתף שקיבל חידה בנושא עצים תיאר חלום שבו צעד בתוך יער, ואחר שסבב סביב חידה הקשורה לג׳ונגל סיפר כי מצא את עצמו בתוך נוף סבוך ומנסה לחשוב על המשימה שקיבל.
אולם לא רק תוכן החלום השתנה. גם שיעורי ההצלחה בפתרון השתפרו בצורה בולטת. כמעט מחצית מהחידות שקיבלו גירוי קולי במהלך השינה נפתרו לאחר מכן, בעוד שהחידות שלא לוּוו ברמזים נפתרו בשיעור נמוך בהרבה. אצל שנים עשר מתוך עשרים המשתתפים נראתה מגמה ברורה של שיפור, ובחלק מהמקרים שיעור ההצלחה אף הוכפל כאשר החידה הופיעה בצורה כלשהי בתוך החלום.
חלק מהנבדקים היו בעלי ניסיון בחלומות צלולים, מצב שבו האדם מודע לכך שהוא חולם. אחדים מהם אף השתמשו בסימני נשימה שסוכמו מראש כדי לאותת לחוקרים מתוך החלום שהם קולטים את הצלילים. עם זאת, החוקרים מדגישים כי ההשפעה נצפתה גם אצל מי שלא דיווחו על מודעות לחלום, דבר שמרמז כי המוח קולט את הרמזים גם ללא שליטה מודעת.
בראש המחקר עומד פרופסור קן פאלר, הסבור כי יש כאן פוטנציאל רחב. לדבריו, בעולם המודרני אנו נדרשים ליצירתיות מתמדת, ואם ניתן לרתום גם את שעות השינה לטובת חשיבה ופתרון בעיות, מדובר בכלי משמעותי נוסף. יחד עם זאת, הוא מדגיש כי מדובר במחקר ראשוני בלבד. מספר המשתתפים קטן, ונדרשים מחקרים נוספים כדי לוודא שהממצאים אכן משקפים תופעה עקבית ולא גורמים נלווים כמו ציפייה להצלחה או מוטיבציה מוגברת.
המאמר פורסם בכתב העת Neuroscience of Consciousness, והוא פותח פתח למחקר חדש סביב האפשרות להשתמש בעולם החלומות ככלי מסייע. אם כיוון זה יתחזק בעתיד, ייתכן שהאמירה המוכרת "אני צריך לישון על זה" תקבל משמעות עמוקה יותר, לא רק כהפסקה מהבעיה אלא כהזדמנות אמיתית לתת למוח להמשיך לעבוד גם בזמן שהעיניים עצומות.