נוער במצוקה: סקר חדש חושף את ההשלכות הנפשיות הקשות של המלחמה

הם אולי לא לובשים מדים, אבל המלחמה מותירה את חותמה גם עליהם. מסקר חדש ובלעדי של מכבי שירותי בריאות, שנערך בקרב מאות בני ובנות נוער בגילאי 14-18, עולה תמונה מדאיגה: מצבם הנפשי של צעירי ישראל הולך ומידרדר - חרדה, עייפות קבועה, חוסר שינה, תחושת בדידות וירידה חדה ברמת הריכוז בלימודים.

לפי הסקר, שנערך ע"י המחלקה להערכה ומחקר יישומי במכבי, 30% מבני הנוער מעידים כי הם מתקשים להתרכז בלימודים, 23% סובלים יותר מהתקפי עצבנות או כעס, ו-11% נעדרים מבית הספר בשל מצוקה נפשית או חרדה. נתונים אלו מצטרפים לעובדה ש-40% מבני הנוער מדווחים על שינה ירודה - ו-72% מתוכם מודים כי הם ישנוניים במהלך הלימודים לפחות פעמיים בשבוע.

מצוקה רגשית - וריחוק מבקשת עזרה

אחד הנתונים הקשים ביותר העולים מן הסקר נוגע להיקף הבעיות הרגשיות - ולעובדה שרבים מהמתמודדים בוחרים להישאר לבד. כך למשל, אחד מכל חמישה בני נוער מדווח על תחושות חרדה, דיכאון או כעס באופן קבוע או תכוף. 18% מהמשיבים הודו כי הם זקוקים לסיוע נפשי מקצועי - אך למעלה ממחצית מהם לא פנו לעזרה כלל.

פער משמעותי נרשם גם ברמת התמיכה הרגשית מצד המשפחה: 60% מהנערים מרגישים שמקבלים תמיכה כשצריך, אך 16% חשים כי אין להם כלל אוזן קשבת או שיש להם תמיכה חלקית בלבד. גם במדד האופטימיות לעתיד המצב מדאיג - כששליש מבני הנוער העניקו לעצמם ציון נמוך מאוד של ביטחון ואופטימיות.

הפער בין נערים לנערות: "הבנות נפגעות יותר"

מניתוח הנתונים עולה הבדל מובהק בין המגדרים: בנות הנוער נפגעו משמעותית יותר. כך למשל, 44% מהנערות מדווחות על החמרה במצבן הנפשי בעקבות המצב הביטחוני - לעומת 21% בלבד מהנערים. גם רמות הריכוז, העצבנות והיעדרות מבית הספר גבוהות משמעותית בקרב נערות.

הפסיכיאטרית הראשית של מכבי, ד"ר טלי שמואלי, מאשרת את התחושות: "אנו רואים עלייה מתמשכת בפניות למרפאות בריאות הנפש, והנתונים המדאיגים רק מאששים את מה שאנחנו חווים בשטח. ככל שעובר הזמן - מתגלים ממדי המצוקה האמיתיים, גם אצל בני נוער שנראים לכאורה 'בסדר'."

בין ספורט לבריחה למסכים: איך נראה היומיום של בני הנוער?

למרות הקושי, רוב בני הנוער מנסים לשמור על מסגרת: כמחצית מהמשיבים בסקר מבצעים פעילות גופנית לפחות פעמיים בשבוע, ו-42% מעידים כי מקפידים במידה רבה על תזונה מאוזנת. עם זאת, רבים מהם פונים למסכים כדי לברוח מהמציאות - 50% מבלים מול מסכים לפחות חמש שעות ביום, ו-53% מדווחים על שימוש מוגבר ברשתות החברתיות בשנה האחרונה.

נתוני האלכוהול מדאיגים: "בריחה מהכאב"

גם בצריכת אלכוהול נרשמת עלייה מטרידה. כ-40% מהנערים הודו כי שתו אלכוהול בשנה האחרונה, ו-20% מכלל בני הנוער מעידים על שתייה מופרזת (חמישה משקאות או יותר בפרק זמן קצר) במהלך החודש האחרון. ד"ר יהודה תנורי, סגן מנהלת המחלקה לבריאות הנפש במכבי, מסביר: "האלכוהול הוא לפעמים בריחה שקטה מהמצוקה - תחליף למילים שלא נאמרות. צריך לקרוא את הנתון הזה לא רק כבריאות פיזית - אלא כסימן לאיתות רגשי עמוק."

לפי נתוני עמותת "אנוש", חלה עלייה של 30% בפניות בני נוער לעזרה נפשית מאז פרוץ הלחימה. אחד מכל שלושים מתמודדים עם אובדן של קרוב משפחה או חבר - ונתון נוסף מלמד כי כל נער שלישי מדווח על שימוש כלשהו באלכוהול או סמים קלים.

הקריאה מהשטח: הגיע הזמן לפעולה לאומית

טלי ארז, מנכ"לית עמותת "עלם", מסכמת את המצב בבהירות: "אנחנו בעיצומו של אתגר חברתי-לאומי. בני נוער מתמודדים עם חרדה, בידוד, ירידה באמון במבוגרים - ולעיתים אף אלימות. מדובר בדור שלם שזקוק לנו עכשיו - לא מחר. המענה חייב להיות כולל, מתואם ומיידי."

גם ד"ר ערן רוטמן, המשנה למנכ"לית מכבי וראש חטיבת הבריאות, מדגיש: "המתבגרים שלנו זקוקים לנו היום יותר מתמיד - ומערכת הבריאות חייבת להיות שם עבורם. אצלנו במכבי אנחנו פועלים סביב השעון כדי להנגיש שירותי בריאות נפש, רפואה מונעת וליווי מקצועי לבני הנוער - כי הבריאות שלהם היא האחריות שלנו".

סיכום: המציאות השתנתה - והמענה חייב להתאים

בני הנוער של היום מתבגרים לתוך מציאות של חוסר ודאות, חששות ביטחוניים ומעמסה רגשית קשה. הנתונים שפורסמו כאן חושפים לא רק בעיות נקודתיות - אלא מגמה רחבה, עמוקה וחוצה מגזרים. הצורך בהתערבות מערכתי, רגיש ומותאם - הוא כבר לא מותרות. הוא חוב מוסרי.