חצבת חוזרת – בגלל סירוב לחיסון: "סיכון חמור לציבור"
חצבת. (צילום: Pao_saman2008/shuttrstock)

בריאות

חצבת חוזרת – בגלל סירוב לחיסון: "סיכון חמור לציבור"

מקרה חמור במרכז הארץ: פעוט נדבק למרות שהיה ניתן למנוע זאת. במערכת הבריאות זועמים: "אין דרך לאכוף בידוד, הציבור בסכנה"

אלעד צור
הוספת תגובה
חצבת חוזרת – בגלל סירוב לחיסון: "סיכון חמור לציבור"
חצבת. (צילום: Pao_saman2008/shuttrstock)
אא

ילד כבן שלוש ממרכז הארץ אובחן כחולה חצבת לאחר שהגיע ביום רביעי האחרון לבית החולים שניידר, כשהוא סובל מתסמיני המחלה. בביה"ח נמסר כי הילד טופל בחדר מבודד על-ידי צוות רפואי ממוגן, בהתאם להנחיות למניעת הדבקה. אולם, המקרה – כך מתברר – היה צפוי מראש: שבועיים קודם לכן, שהה הילד במלר"ד (חדר מיון ילדים) באותו בית חולים, שם נחשף לילדה חולה בחצבת.

למרות הצעת הצוות הרפואי להורים להתחסן מיד לאחר החשיפה – כחלק מהפרוטוקול למניעת התפרצות – הם סירבו. גם לאחר הופעת התסמינים, ההורים לא שיתפו פעולה באופן מלא עם הצוות ולא מסרו את כל המידע הדרוש.

הורים מסרבים, המערכת חסרת אונים

מהמרכז הרפואי נמסר כי הילד שוחרר לביתו, לאחר טיפול ראשוני, תוך הנחיות ברורות להורים להשאירו בבידוד מוחלט. עם זאת, כפי שמסביר פרופ' סיריל כהן, ראש המעבדה לאימונותרפיה באוניברסיטת בר-אילן, אין כיום מנגנון פיקוח אפקטיבי שיכול להבטיח שההורים יעמדו בהנחיות:

"זו סיטואציה חמורה – הנגיף מידבק מאוד, וחשיפה של ילד לא מחוסן עלולה להוביל להדבקה נרחבת, בעיקר בקרב תינוקות, מדוכאי חיסון או אנשים שלא חוסנו", מדגיש כהן. "למרות שאנחנו בעידן שבו אפשר למנוע את המחלה, מקרים כאלה מחזירים אותנו אחורה – לחוליים של העבר".

מחלה מידבקת – וסכנת חיים

חצבת, שנחשבה לאחת המחלות הזיהומיות הבולטות של המאה ה-20, אמורה הייתה להיעלם לחלוטין בזכות חיסון שגרה יעיל – אך בשנים האחרונות חלה התעוררות של המגפה, בעיקר עקב ירידה בשיעורי ההתחסנות. מקדם ההדבקה של הנגיף (R0) מוערך בכ-18 עד 20 – כלומר, כל חולה יכול להדביק עשרות אחרים.

"המחלה אינה מסתיימת בחום ופריחה", מזהיר פרופ' אפי בילבסקי, מנהל היחידה למחלות זיהומיות במרכז שניידר. "במקרים מסוימים היא מובילה לסיבוכים חמורים – עד כדי פגיעה מוחית או תמותה. די בכך שאדם לא מחוסן יימצא באותו חלל עם חולה – גם אם לא נגע בו פיזית – כדי להידבק".

חלון הזדמנויות לחיסון – שלא נוצל

הטיפול המניעתי היעיל ביותר לאחר חשיפה לחולה חצבת הוא חיסון פעיל – חי מוחלש – הניתן בתוך 72 שעות. במקרים של אוכלוסיות בסיכון גבוה (כמו תינוקות מתחת לחצי שנה, נשים הרות או מדוכאי חיסון), ניתן גם חיסון סביל – המבוסס על נוגדנים – עד שישה ימים מהחשיפה. במקרה הנוכחי, החיסון הוצע בזמן – אך ההורים בחרו שלא לחסן, וכך נגרמה הידבקות בפועל.

"המקרה הזה מדגיש שוב את חשיבות חיסוני השגרה", אומר בילבסקי. "היעדר חיסון יוצר סיכון אישי וקהילתי. חיסון מיידי לאחר חשיפה היה יכול למנוע את המחלה – גם אצל ילד שלא חוסן בזמן".

קריאה להסברה ולהגברת האכיפה

בקרב גורמי הרפואה נשמעת קריאה להוביל קמפיין הסברתי מחודש, שידגיש את הסיכון שבהימנעות מחיסון, ואת האחריות החברתית הנלווית לשמירה על בריאות הציבור.

"העובדה שהורים יכולים לסרב, מבלי שתהיה כל אפשרות למנוע מהם להפיץ את הנגיף – זו נקודת כשל חמורה במדיניות הבריאות", מזהיר פרופ' כהן. "צריך יותר חינוך, אבל גם כלים יעילים יותר למניעה בשטח".

הערה לציבור:
אם נחשפתם לחולה חצבת ואינכם בטוחים אם חוסנתם – יש לפנות מיידית לרופא המשפחה או ללשכת הבריאות המחוזית, ולקבל ייעוץ בנוגע לצורך בחיסון מונע.

להמשך קריאה
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו
שידור חי