שותים חלב מקרטון? בד״ץ מזהיר: ״לשטוף היטב - או לעבור לשקיות״

בימים האחרונים גועשת הרשת החרדית בשיח סוער על ממצא שלא היה עובר את סף החדשות הכלליות, אלמלא נוגע היה בתוצר יסוד של כל בית ישראלי: חלב.

הכול התחיל בתלונות חוזרות של צרכנים מן המגזר החרדי, שמצאו על קרטוני חלב תנובה - לעיתים גם על פתחי הבקבוקים - חרקים זעירים שכמעט לא נראים לעין. בעקבות הפניות, ביצע הבד"צ של העדה החרדית בדיקה עצמאית ומקיפה, שבמהלכה התגלו במחסן תנובה ברחובות אקריות מסוג Tyrophagus - קרובות משפחה זעירות של הקרדית, ממשפחת העכבישנים.

מדובר ביצורים מיקרוסקופיים הניזונים מעובש ומצטברים באזורים לחים, בעיקר במקומות אחסון שבהם מתקיימים תנאים של חום, שומן וחלבון. האקריות אינן מסוכנות לרוב לאדם, אך עלולות לגרום לגירויים אלרגיים, וחשוב מכך - לפי ההלכה, מדובר בשרץ.

בעולם החילוני כמעט ולא דווח על הפרשה. על אף שמדובר במוצר צריכה בסיסי, הסוגיה הוצנעה בתקשורת הכללית - בעוד שבעיתונות החרדית הופצו מכתבי התרעה, הוראות הלכתיות מפורטות והמלצות אופרטיביות לצרכנים. החשש הגדול: שהאקריות, הממוקמות לעיתים בסמוך לפקקי הקרטונים, ייפלו לתוך הכוס בשעת המזיגה.

הרב משה ויא - מבכירי פוסקי הכשרות בזמננו, ומחבר הסדרה "כשרות המזון בהלכה" - התייחס לפרשה ואישר שהמקור הוא במחסן הלוגיסטי של תנובה. לדבריו, "האקריות מסוגלות לעבור מהקרטון אל אזור הפקק, ומשם להיכנס לחלב בזמן המזיגה". הפתרון? לאו דווקא שטיפה - אלא מעבר לרכישת חלב בשקיות, שם, לדבריו, "אין כל בעיה".

חברת טרה, שעמדה אף היא לבחינה, יצאה נקייה: על פי בדיקה מקבילה שנערכה במחלבה שלה, לא נמצאו כלל אקריות על המוצרים. החברה הודיעה כי היא נוקטת באמצעים מיוחדים לשמירה על האריזות.

הבד"ץ עצמו פרסם מכתב רשמי: "אכן נמצאו אקריות זעירות על האריזות החיצוניות בלבד, שמקורן במחסן ולא באולמות הייצור. עם זאת, החשש לחדירה לתוך החלב - אינו מבוטל. מומלץ לשטוף היטב את אזור הפקק, ובעל נפש המחמיר תבוא עליו ברכה". גם גופי כשרות נוספים הצטרפו לקריאה: "להיזהר מאוד מאוד", כלשון המודעה שפורסמה בגיליון ״היכל הוראה״ של העדה החרדית.

הציבור החרדי שאל שאלה מהותית: מדוע לא פורסם הדבר לציבור הכללי? ואם המוצר פגום - גם אם לא בריאותית, אלא הלכתית־ניקיונית - מדוע השתיקה? האם חובת השקיפות היא רק כלפי מגזר אחד?

הפרשה כולה מעוררת מחדש את הוויכוח העתיק - בין סטנדרט בריאותי לסטנדרט הלכתי. מה שמבחינה רפואית נחשב "לא מזיק" - עלול על פי ההלכה להיות "שרץ על הארץ". ומה שלעולם המדעי נדמה כ"שולי" - עבור יהודי שומר תורה ומצוות הוא גדר של "בל ייראה ובל יימצא".

וכך, בליבו של מקרר ישראלי פשוט - בין בקבוק לשקית - מתרחש מאבק עתיק: לא רק על ניקיון, אלא על נאמנות. לא רק על עובדות, אלא על ערכים. תופעת אקריות העובש על קרטוני חלב איננה רק כשל טכני במחסן, אלא אות חוצץ בין השקפות עולם: בין מי שדואג לכשרות כלפי שמיים - למי שמסתפק בתקן המותר על פי משרד הבריאות.

וכשהרבנים קובעים - הציבור שותק, קונה שקיות - ושוטף היטב את הקרטון.