
בריאות

מאמר שפורסם בכתב העת The Lancet Diabetes and Endocrinology חושף כי ארבעים וארבעה אחוזים מהאנשים החיים עם סוכרת לא מאובחנים כלל. המחקר, שהתבסס על נתונים שנאספו בין השנים אלפיים ועד עשרים ושלוש ביותר ממאתיים מדינות ואזורים, מצביע על כך שרוב המקרים הם של סוכרת מסוג שתיים. שיעור האבחון הנמוך בולט במיוחד בקרב צעירים מתחת לגיל שלושים וחמש ובקרב מי שמגיעים מרקע חברתי וכלכלי מוחלש. רק אדם אחד מכל חמישה ידע שהוא חולה.
בישראל, לדברי דוקטור מיכאל ויינפאס, יועץ סוכרת ארצי במכבי שירותי בריאות, הנתונים דומים. "להערכתי, גם כאן כארבעים עד חמישים אחוזים מהחולים כלל אינם יודעים שהם סובלים מהמחלה. סוכרת היא מחלה שיש לטפל בה מוקדם, משום שסוכר גבוה לאורך זמן גורם נזק לכלי הדם, ומוביל לפגיעה בלב, בכליות, בעצבים ובראייה."
הגורם המרכזי להחמרת המצב הוא מה שמכונה זיכרון מטבולי. דוקטור ויינפאס מסביר כי "ככל שכלי הדם נחשפים לפרק זמן ארוך יותר לרמות סוכר גבוהות, כך הסיכון לסיבוכים גדל. כאשר אדם מאובחן הוא מקבל טיפול שמפחית את הנזק. אך מי שאינו מאובחן כלל, ייתכן שכבר בעת הגילוי המאוחר יהיו לו נזקים מצטברים."
הדרך לאבחון סוכרת היא אחת הפשוטות ברפואה: בדיקת דם. עם זאת, החשיבות היא בביצוע הבדיקה בזמן. אוכלוסיות בסיכון כוללות אנשים עם היסטוריה משפחתית של סוכרת, בעלי השמנה, נשים אחרי הריון שבו אובחנה סוכרת, אנשים עם יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה, או כאלה שמנהלים אורח חיים לא פעיל. גם מי שכבר נמצא בעבר במצב של טרום סוכרת צריך להיבדק בקביעות.
האבחון מתבצע באמצעות כמה סוגים של בדיקות דם:
בדיקת סוכר בצום. נותנת תוצאה נקודתית לאחר צום של שמונה שעות. רגישה למצבים זמניים כמו דלקת או מחלה חולפת.
בדיקת המוגלובין מסוכרר המכונה HbA1c. מציגה את ממוצע רמות הסוכר בשלושת החודשים האחרונים. אינה דורשת צום.
בדיקת העמסת סוכר. מבוצעת לאחר שתייה של תמיסת גלוקוז ובודקת את תגובת הגוף, לרוב במצבים גבוליים או במעקב אחר נשים לאחר הריון.
לפי דוקטור ויינפאס, הבדיקה השנייה משמשת כלי מרכזי למעקב: "היא מציגה תמונה כללית ולא רק מדד רגעי. עם זאת, קיימים מצבים שבהם התוצאה אינה משקפת את המצב האמיתי, למשל כאשר יש אנמיה, מחלת כבד או בעיה בתפקוד הכליות."
ערך עד חמש נקודה שש אחוזים נחשב תקין.
ערך בין חמש נקודה שבע לשש נקודה ארבע מעיד על מצב טרום סוכרתי.
ערך של שש נקודה חמש אחוזים ומעלה מאשר סוכרת, ויש לוודא אותו בבדיקה חוזרת.
ההמלצה היא שכל אדם בריא מגיל ארבעים ייבדק לפחות אחת לשלוש שנים. בקרב אוכלוסיות סיכון, הבדיקה צריכה להתבצע בתדירות גבוהה יותר, לעיתים אחת לשנה. חולי סוכרת נדרשים לבצע בדיקת המוגלובין מסוכרר כל שלושה עד שישה חודשים, בהתאם להנחיות הרופא.
דוקטור ויינפאס מציין כי לעיתים המחלה מתקדמת ללא סימנים ברורים. עם זאת, קיימים תסמינים מוקדמים שעשויים להעיד על סוכרת: עייפות מתמשכת, ירידה בלתי מוסברת במשקל, צמא קבוע, ראייה מטושטשת, מתן שתן תכוף, פצעים שמחלימים באיטיות ודלקות חוזרות. לעיתים, אדם מתגלה כחולה רק בבדיקת דם שגרתית.
אחת הטעויות הרווחות היא המחשבה שסוכרת פוגעת רק באנשים עם עודף משקל. "גם אנשים רזים עלולים לחלות, במיוחד בסוכרת מסוג אחד אך גם בחלק מהמקרים של סוג שתיים", מדגיש דוקטור ויינפאס. "טעות נוספת היא לחשוב שניתן לרפא את המחלה באמצעות שינוי תזונתי בלבד. אמנם תזונה בריאה חיונית, אך ברוב המקרים היא אינה מספיקה ללא טיפול תרופתי."
ומה לגבי טיפולים טבעיים? לדבריו, "למרות שמועות רווחות בציבור, אין הוכחות מדעיות לכך שקינמון, חילבה או כורכום מסוגלים לרפא סוכרת. ייתכן שיש להם תרומה בריאותית כללית, אך אין להתבסס עליהם במקום טיפול רפואי מוסמך."
לפי הפדרציה הבינלאומית לסוכרת, אחד מכל תשעה מבוגרים בעולם חי כיום עם המחלה. בארצות הברית שיעור החולים עומד על אחד עשר נקודה שש אחוזים. באפריקה שמדרום לסהרה פחות מחמישית מהחולים מודעים כלל לכך שהם חולים. שליש מהאבחנות נעשות רק לאחר הופעת סימפטום משמעותי.
גם בקרב המאובחנים המצב רחוק מלהיות אידיאלי. למעלה מתשעים אחוז מקבלים טיפול תרופתי, אך רק פחות ממחצית מגיעים לאיזון של רמות הסוכר. המשמעות היא שרק אדם אחד מתוך חמישה מנהל את המחלה בצורה מסודרת ויעילה.
"כל אדם שעבר את גיל ארבעים ולא נבדק בשנים האחרונות, זה הזמן", מסכם דוקטור ויינפאס. "אבחון מוקדם עשוי למנוע סיבוכים חמורים ולשנות את מהלך המחלה."
מתחילים את השנה עם זכויות של זיכוי הרבים וזוכים בשפע עצום - לחצו כאן >>>
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו