בלעדי: תיעוד מיוחד מציון רבי יששכר 'בעל המעיין' במרוקו

בלעדי ל׳ערוץ 2000׳:
מסע אל העיירה אקא הקדומה, פנינת דרום מרוקו ומקום מנוחתו של ׳בעל המעיין׳.

סיפורו המעורר רגשות של קדושה וטהרה על הרב הקדוש רבי יששכר ׳בעל המעיין׳ זיע״א, השוכן סמוך לעיירה העתיקה ׳אקא׳, שהיה שד״ר בימי הרב הקדוש רבי עמרם בן דיוואן זיע״א לפני 250 שנה. וכן תיעוד ראשוני ומיוחד ממקום קבורתו המרוחק בדרום מרוקו ומהעיירה הוותיקה הסמוכה.

בלב המרחבים האינסופיים של דרום מרוקו, מקום שבו השקט של הסהרה פוגש את פעימות הלב של מסורת עתיקה, שוכן מקור של חיים וקדושה, קבר הרה״ק רבי יששכר בעל המעיין זיע״א.

לפנינו מאמר של הרב הגדול רבי יהודה קיסוס זצ״ל בספרו ׳מקורך ברוך׳, בו הוא מספר על רבי יששכר ועל הניסים שקרו עמו:

״הנס שקרה בימי רבי יששכר בעל המעיין זצוק״ל. הרב היה שליחא דרחמנא בימי רבי עמרם בן דיוואן זצוק״ל, ובא בשליחות מהארץ. הרב יששכר היה עובר אורח עם אורחת ישמעאלים בערב שבת בנחל ארנון הסמוך לעיירה אקא. כולם צמאו למים ואפסה תקוותם. הרב יששכר, כשראה צרתם כי רבה, ריחם עליהם ואמר להם: אני מוציא לכם מים חיים, אבל תישבעו לי שאף אחד לא לוקח מים בידו, אלא שותה לרוויה בלבד. אולם ידוע לנו מדברי רבותינו שאין אמונה בגוי. ערבי אחד מתוך החבורה לקח מים בכדו מאותו מעיין שהרב הוציא להם בתוך הנחל, כי הנחל היה יבש, והנס שעשה הרב הקדוש היה שהוציא נוזלים מן הסלע ושתו. אך לדאבוננו, הרב יששכר עליו השלום קיבל התקפה, ואז הבין שאחד מן הערבים עשה מה שעשה.

ממשיך הרב ומספר:

״הרב ציווה לערבים לקחת אותו לרובע ׳אקא׳, הנקרא בערבית אלמלאח, אצל היהודים, כדי שיטפלו בו בצורכי קבורה, ויביאוהו אל גבול קודשו כפר אקא. ואבוי, כי נטו צללי ערב וכמעט שבת. אז ציווה הרב לחברא קדישא לטפל בו ולהקים לו קבר. התחילו לחשוב ולהעמיק בשאלה כיצד לעשות. ויען הרב ויאמר להם: מה לכם אנושים שוכחי יום פקודה? ענה לו ראש החברא קדישא: הנה עוד מעט שבת. ויאמר להם הרב הקדוש: אל פחד. לקח את משענו ורשם על הקיר שמש דום, ועמדה השמש ולא זזה כלל עד שקברו את הרב ז״ל.

ממשיך הרב ומספר:

״בנוגע לתכריכים, חשבו מאין להביאם. והנה עמד על ידם אדם אחד בדמות ערבי, לבוש בגדים, ובידו תכריכים וארון. אמר להם: קחו זאת בתור הלוואה ממה שהכנתי עבור מישהו, אני יכול להמתין עד יום ראשון. הרב הקדוש רבי יששכר ז״ל נשאר זכר לדורות הבאים, ואני, מחבר הסיפור הזה, השתטחתי על קברו באקא ושתיתי מהמעיין הנורא הזה, מימיו כמי חידקל, והמעיין נוזל בשטף כמו נחל. אשריכם קדושי עליון״. עד כאן.

מאז ועד היום, במשך 250 שנה, המעיין שהוציא רבנו בדרך נס נמצא סמוך לקברו ובמרחק קילומטרים בודדים מהיישוב היהודי העתיק של העיירה ״אקא״. היה ידוע כסגולה שכל המתרחץ בו מתרפא ונושע.

הגאון רבי יוסף בן נאים כתב לפני כמאה שנה בספר ׳מלכי רבנן׳ כך: ״ומימי המעיין מבורכים למאד, משקים ממנו גנות ופרדסים״.

עוד כתב הרב הצדיק רבי יהודה קיסוס זצ״ל לפני כשבעים שנה, וזה לשונו: ״את זה ראיתי במו עיני בשנת תש״ח, כשהייתי מטייל בערי סוס. ראה ראיתי מעיין גדול ונורא שמימיו מחלימים חולים, ובאים מקצווי תבל כדי להתרחץ במי המעיין הזה. וכששאלתי מה הנס קרה פה, סיפרו הנס שקרה בימי רבי יששכר בעל המעיין זצוק״ל״.

ובספרו ׳הוגלת יהודה׳ כתב: ״ביקרתי בקבורת הרב יששכר בעל המעיין ושתיתי ממעיינו ונתרפאתי״.

עוד מסופר: ערבייה אחת שלא מצאה את זיווגה לקחה דלי מים ממעיין הצדיק ושפכה על עצמה, ונישאה. ומאז, בכל שנה, היא מביאה כבש ליהודים שישחטו לכבוד הצדיק.