הרופאים נתנו לו חודשיים לחיות ואז בתו עשתה צעד אחד

בחורה צעירה מקריית גת הגיעה לשיעור תורה. בסוף השיעור, כשכולם כבר התחילו להתפזר, היא ניגשה לרב, ופתאום פרצה בבכי.
"אבא שלי חולה מאוד", היא אמרה בקול חנוק. "המחלה כבר התפשטה בכל הגוף, והרופאים אמרו לנו: 'יש לאבא שלכם מקסימום חודשיים לחיות'".

הרב עמד שם והקשיב. כשהיא סיימה, הוא אמר לה משפט אחד:
"אני לא נביא. אבל אני כן יודע כלל אחד, כשאדם צריך ישועה מעל הטבע, הוא צריך לעשות משהו מעל הטבע".

"הרב", היא שאלה בקול שבור, "מה אפשר לעשות?"

"לא יודע", הוא ענה לה בכנות. "זו שאלה שאך ורק את תוכלי לענות עליה. אבל תזכרי: כשאדם מוכן לעשות שינוי אמיתי, כזה שהוא מרגיש שהוא מוסר עליו את הנפש, זה עושה רעש בשמיים".

באותו לילה היא חזרה הביתה אחרי חצות. היא עלתה לדירה, נכנסה לחדר, פתחה את ארון הבגדים, ובהתה בו. היא ידעה מה מסירות הנפש שהיא צריכה לעשות, אבל זה לא היה פשוט בכלל.

היא התחילה לבכות. "ריבונו של עולם, קשה לי. אבל אני מוכנה. אני מקבלת על עצמי ללבוש רק בגדים צנועים. אני עושה משהו שהוא מעל הטבע שלי, בבקשה הקדוש ברוך הוא תעשה גם אתה מעל הטבע ותרפא את אבא שלי".

היא סיימה את התפילה, הוציאה מהארון את כל הבגדים, פריטים יקרים בשווי עשרות אלפי שקלים, וזרקה את הכול לפח.

תאמינו או לא, בדיוק שבועיים אחר כך, הרופא יוצא מהחדר עם תוצאות הבדיקות השגרתיות של אביה החולה.
"יש כאן משהו לא הגיוני, זה לא יכול להיות", הוא אמר וכמעט צעק מול בני המשפחה ההמומים.

אבל היא כבר ידעה.
"יש כאן נס!" קרא הרופא בהתרגשות לא אופיינית, "הכול נקי!"

חברים אהובים, יש מצבים בחיים שהם כמו מנעול תקוע. אפשר לנסות בו "מפתחות רגילים", תפילות רגילות, השתדלות רגילה, וזה לא נפתח. למנעול הזה צריך משהו אחר: כשאדם עושה מעשה מעל הטבע, כשהוא זז מהמקום הנוח שלו, כשהוא מוכן לשלם מחיר פנימי, הוא יוצר מפתח חדש. ובשמיים, כנגד המעשה החריג, מגיעה ישועה חריגה.