יהדות
בעיניים דומעות ובלב רוטט, התבשר עם ישראל על שובו של רן גואילי הי"ד לקבר ישראל. שמו של רן, שהפך לשגור בפי כל בתקופה האחרונה, ליווה את התפילות בבתי הכנסיות ובישיבות, בבקשה אחת ויחידה: שיזכה למנוחת עולמים באדמת הקודש. הרב יהונתן ענבה, במונולוג מרגש ומלא עוצמה, משתף בתחושות הקשות המהולות בנחמה פורתא, ומפנה מסר חד וברור לאומות העולם על מהותה של האומה היהודית.
"רן גואילי הוא לא רק שם", פותח הרב ענבה את דבריו, "הוא חלק בלתי נפרד מהנשמה הקולקטיבית שלנו. התפללנו עבורו ללא הרף, והלב של כל יהודי ויהודייה התמלא בתחושת שליחות כששמענו שהחטוף האחרון שב למקומו הראוי. יש כאן הבנה עמוקה של עם ישראל: אנחנו לא מקדשים רק את החיים, אלא גם את הנשמה, גם כשהיא נפרדת מהגוף".
הרב ענבה מדגיש כי עבור העם היהודי, חשיבות הקבורה והכבוד האחרון למת אינם עניין של מה בכך. מדובר בערך יסודי שמעיד על הקשר הנצחי שבין אדם למכורתו ובין משפחה ליקיריה. הידיעה כי למשפחה יש כעת מקום פיזי לפקוד, להתפלל ולהתייחד עם זכרו של רן, היא נקודת אור בתוך החשיכה הגדולה. זהו ביטוי מובהק לאחדותנו כעם אחד, שאינו מפקיר את בניו גם ברגעיהם האחרונים.
בפנייה ישירה ונוקבת לאומות העולם, מציב הרב ענבה מראה מול מוסר הכפול של האנושות. "הלוואי שהעולם כולו היה דואג לחיים באותה מסירות ואהבה שבהן עם ישראל דואג למתיו", הוא אומר בכאב. הוא קורא לעמי העולם לנסות ולהבין את משמעותה של הנשמה היהודית ואת הערך האינסופי שניתן לכל יחיד ויחיד בתוך עם ישראל. זהו שיעור במוסר שאין לו אח ורע בהיסטוריה האנושית.
למרות הכאב הצורב על האובדן, הרב חותם בדברי חיזוק ואמונה. הוא קורא לציבור להמשיך להתחזק, להאמין בטוב ולהפיץ אהבת חינם לכל עבר. "נמשיך להפיץ אור עד שנזכה לראות את כולם שבים אלינו", הוא מסכם בתקווה. הציפייה היא לא רק לשובם של כלל החטופים, אלא לגאולה השלמה ולתחיית המתים שתבוא במהרה בימינו, בעת ביאת גואל צדק, אמן ואמן.