הרב ראובן אלבז: כך הבבא סאלי הציל את המושל מגזר דין מוות

ברכותיו של יעקב אבינו אינן ברכות זמניות, התקפות לזמן מוגבל. הן ברכות נצחיות, שתוקפן אינו פג לעד.

שלמה המלך עליו השלום אומר:

"הוֹלֵךְ אֶת חֲכָמִים יֶחְכָּם".

מי שהולך עם חכמים מובטחת לו סייעתא דשמיא, והוא יזכה לברכה בכל מעשיו ודרכיו.

לאורך כל הדורות היו בעם ישראל צדיקי אמת, שלברכותיהם היה כוח רב, ואף הגויים הכירו בכך, כפי שאירע עם הבבא סאלי זיע"א, שהתמנה לרב בעיר בודניב שבמרוקו, לאחר מקרה מזעזע שאירע בה.

היה רשע אחד, שרצה להרוג את כל תושבי העיר. רבה של העיר ואחיו של הבבא סאלי, המקובל האלקי רבי דוד אבוחצירא, בעל "פתח האוהל", הסכים למסור את נפשו ולמות על קידוש השם ולהציל בכך את כל התושבים.

כמה שנים לאחר מותו מינו את אחיו הבבא סאלי להיות רבה של העיר.

באותה תקופה שלטו הצרפתים במרוקו. הם מינו למושל העיר והמחוז כולו אדם בשם פשל מגלווי. והנה היה רשע מרושע בשם אחמד, שעמד בראש קבוצת לוחמים שנלחמו בצרפתים.

הוא כבש את העיר והגיע עד לארמונו של אותו מושל כדי לאסור אותו בשלשלאות של ברזל ולהביאו לפני השופטים שיצוו להמית אותו בתלייה.

בדרכם עם המושל בידם, עברה קבוצת הלוחמים דרך הרחוב של היהודים. המושל ביקש לקרוא לרב העיר, הבבא סאלי.

"האם יש לך בנים?" שאל המושל את הבבא סאלי.

"כן, יש לי", השיב הבבא סאלי.

"האם תוכל לברך את הבן שלך?" שאל.

הבבא סאלי עצם את עיניו הטהורות והחל לברך את בנו, ואז לחש המושל באוזנו:

"אנא, בטובך! תכלול גם אותי בתוך הברכה שאתה מברך את בנך, ותברך אותי שאינצל מידיו של אותו אחמד ארור".

המושל הגיע לפני ועדת השופטים שמינה אותו אחמד, ואלו ביקשו לדעת מדוע הוא מזדהה עם הצרפתים הבוגדים.

השיב המושל:

"אני לא מזדהה עם הצרפתים! עשיתי זאת רק למראית עין כדי להציל את בני עמי. אבל גם אני נגדם".

השופטים, שכבר עמדו להוציא פסק דין מוות על המושל, התרשמו באופן בלתי צפוי מדבריו, ופטרו אותו לשלום.

כעבור זמן קצר שלחו הצרפתים גדודי חיילים, שתפסו את אחמד והרגוהו, והשיבו את המושל לתפקידו.

המושל שלח מישהו מאנשיו לקרוא לבבא סאלי ואמר לו:

"כל זמן שאני חי זה בזכות הברכה שלך! ממתי מעניין את השופטים האלו כל הסיפורים שסיפרתי להם?! על פי דרך הטבע הם היו אמורים לכרות את ראשי! הברכה שלך הצילה אותי!"

"ואל תתמה על כך שביקשתי שתברך את בנך תחילה", הוסיף המושל.

"עשיתי זאת משום שבאופן טבעי אדם מברך את בנו מכל הלב! רציתי שבתוך ברכה שכזאת תשלב גם את הברכה עליי!"

"ועתה", סיים המושל את דבריו,

"כל האוצרות פתוחים לפניך, והנך רשאי ליטול כאוות נפשך".

ללמדנו מה רב כוחה של ברכת צדיק, הנובעת מעומק ליבו הטהור.