איזה צדיקים נפטרו בחודש סיוון?
(צילום: New Africa /shutterstock)

גדולי ישראל

איזה צדיקים נפטרו בחודש סיוון?

מדליקים בכל יום נר לעילוי נשמת הצדיק? הרב ארז קדוסי מציג לפניכם את הרשימה המלאה של ימי ההילולה של גדולי ישראל בכל הדורות לחודש סיוון

הרב ארז קדוסי
תגובה אחת
איזה צדיקים נפטרו בחודש סיוון?
(צילום: New Africa /shutterstock)
אא

הילולת הצדיקים זכותם תגן עלינו - חודש סיון 

 

א' סיון

רבי אברהם מנחם מנדל הלוי שטינברג. נולד בשנת ה'תר"ז (1847) בעיר סרט בהונגריה. שימש כרבה של העיר ברודי ושם הקים גם ישיבה. חיבר את ספר "קדושת שביעית" וספר שו"ת "מחזה אברהם". הסתלק לעולמו בשנת ה'תרפ"ח (1928) ונטמן בבית העלמין שברודי.

 

רבי אליעזר דוד גרינוולד. נולד בשנת תרכ"ז  (1867)שימש כראש ישיבה בערים ברדיוב וסאטמר. מחבר הספר המפורסם "קרן לדוד". הסתלק לעולמו בשנת ה'תרפ"ח (1928)   

 

ב' סיון

רבי ישראל הגר, המכונה ה"אהבת ישראל". נולד בשנת ה'תר"ך  (1860)והיה האדמו"ר השלישי בחסידות ויזניץ. שימש כמנהיג החסידות ברומניה-הונגריה (לפני השואה) מחבר הספרים "אהבת ישראל" ו"אור ישראל". הסתלק לעולמו בליל שבת בשנת ה'תרצ"ו (1936) ונטמן בבית העלמין שבני ברק.

 

ג' סיון

רבי עובדיה מברטנורא, הרע"ב. נולד באיטליה בשנת ה'ר"י (1450) ושימש כרב איטלקי ואחד מפרשני המשנה. וכשעלה לארץ ישראל שימש כרב בירושלים. חיבר את החיבור המפורסם "פירוש המשנה", ונטמן בירושלים.

הרב אורי זוהר זצ"ל, נולד בתל אביב בשנת ה'תרצ"ו (1935). כשחזר בתשובה בשנות ה-40 לחייו הוא הקדיש את כל כולו למען התורה.
נקודת המפנה של חייו החלה במפגש עם הרב יצחק שלמה זילברמן זצ"ל. ומאותו רגע - בשנת ה'תשל"ז (1977), החל להופיע בפעם הראשונה מול התקשורת עם כיפה על ראשו ולבוש ציצית. למד בישיבת "אור שמח" ולאחר מכן בישיבת "אדרת אליהו" ובישיבת "אש התורה". הרב זוהר לא רק שקד על התורה, אלא גם עשה רבות על מנת להפיץ אותה - עמד בראש ארגון "לב לאחים". נפטר בשנת ה'תשפ"ב (2022), נטמן בהר המנוחות בירושלים.

ד' סיון

רבי ישעיה נפתלי הירץ שפירא, המכונה האדמו"ר מדינוב. נולד בעירייה דינוב (פולין) בשנת ה'תקצ"ח. מחבר הספר "הנותן אמרי שפר". הסתלק לעולמו בשנת ה'תרמ"ה ונטמן בעיר דינוב (באוהל אדמור"י דינוב).

 

רבי יוסף אברהם וולף, נולד בשנת ת'רע"א  (1911)ואחד ממייסדי סמינר בית יעקב בני ברק ביוזמתו של ה"חזון איש". נטמן בבית העלמין בני ברק.

 

ה' סיון

רבי חיים יעקב סאפרין, המכונה האדמו"ר מקומרנא. דור חמישי לחסידות קומרנא. נולד בשנת ה'תרנ"ב. ובשנת ה'תשכ"ב עלה לארץ ישראל. בירושלים הקים האדמו"ר את בית מדרשו בשכונת גאולה (סמוך לכיכר השבת) ועד לזמננו מתקיימים בו עשרות מניינים במהלך היום. מחבר הספר "שבת שלום ומבורך" על מעלת השבת, ו"בית אבות" על פרקי אבותהסתלק לעולמו בשנת ה'תשל"ט  (1979)ונטמן בבית העלמין בהר הזיתים שבירושלים.

 

ו' סיון

דוד המלך ע"ה, המכונה "נעים זמירות ישראל". נולד לאמו נצבת בת עדאל ולאביו ישי. נולד בשבועות והסתלק בשבועות. הדעות חלוקות לגבי מקום קבורתו של דוד המלך, חלק טוענים שציונו בכלל סילוואן וחלקם טוענים שהוא נטמן בהר ציון.

 

רבי ישראל בן אליעזר ובן שרה. המכונה ה"בעל שם טוב" הקדוש. הקים את תנועת החסידות, שמשרישה בכל אדם את השמחה הפנימית והחיצונית. תלמידיו היו רבים, וחלק מהם אף היו ממשיכי דרכו, כמו: המגיד ממזריטש ויעקב יוסף מפולנאה. ילדיו הם: צבי בן הבעל שם טוב, אדל (סבתו של רבי נחמן). עלה בסערה השמימה בשנת ה'תק"ך  (1760)ונטמן בעיר מז'יבוז' שבאוקראינה.

 

ז' סיון

הנביא הושע בן בארי, נטמן בעיר צפת.

 

ח' סיון

רבי משה חיים המכונה הרמ"ה. נולד בשנת ה'תקי"ב   (1752)סבו של חכם יוסף חיים ה"בן איש חי". היה פוסק דרשן ורב הקהילה העיראקית היהודית בבגדאד ואב בית דין. הסתלק בשנת ה'תרצ"ו (1836)ונטמן בבגדד בית העלמין היהודי.

 

ט' סיון

רבי יעקב חיים סופר, המכונה "כף החיים". נולד בעיראק בעיר בגדד היה מקובל ,פוסק הלכה. עלה לארץ ישראל לירושלים שם כתב את סדרת הספרים המפורסמים "כף החיים". רבו היה ה"בן איש חי "הסתלק בשנת ה'תרצ"ט  (1939)ונטמן בירושלים.

 

י' סיון

רבי משה הורביץ, המכונה הרבי מרוזבדוב. המייסד הראשון האדמו"ר הראשון מרוזבדוב, נולד בשנת ת'קפ"ה. רבו היה רבי חיים מצאנז, הסתלק בשנת תרנ"ד ונטמן בעיר ברוזרוב (צ'כיה).

הרב ירחמיאל גרשון אדלשטיין, נולד בשנת התרפ"ג (1923). היה ראש ישיבת פונוביץ' ונשיא מועצת גדולי התורה. אחד ממנהגי הציבור הליטאי. בכל סוף שבוע מאמריו התורניים מפורסמים בעלון "דרכי חיזוק". בנוסף, הרב כתב ספרים רבים, בניהם "דרכה של תורה" - בענייני לימוד התורה. הסתלק בשנת ה'תשפ"ג (2023), י' סיון כשהוא בן 100 שנה. נטמן בבית העלמין בבני ברק, בהלוויתו השתתפו מאות, קרוב לרבע מליון איש.

י"א סיון

רבי שלמה זלמן, בעל הספר "לחם שלמה". היה דרשן, כיהן ברבנות ואף שימש כאב בית דין בעיר שמלויא במשך 45 שנים. עד השואה שבה נהרג במחנה ההשמדה אושוויץ יחד עם בני קהילתו מתוך אמונה שלמה וקידוש ה'.

 

י"ב סיון

רבי אברהם וינברג, המכונה האדמו"ר "השישי מסלונים". נולד בטבריה בשנת ת'רמ"ח (1888) מחבר הספר "ברכת אברהם" (שני חלקים על התורה) וספר "נחלת איתן" (על המועדים והתורה). הסתלק בשנת ת'שמ"א  (1981)ונטמן בהר הזיתים בירושלים.

 

י"ג סיון

רבי יעקב מוצפי, נולד לרב עזרא ולאמו הרבנית מזל-טוב בבגדד שבעיראק בשנת ה'תר" (1899) . למד תורה מסבו, הרב משה מוצפי, ואחר כך המשיך לבית מדרש תלמוד תורה עם דודו, רבי סלמאן מוצפי. בבגרותו למד בבית זילכה, שם למד מהמקובלים רבי אפרים הכהן ורבי שמעון אגסי. בשנת ה'תשי"א (1950) עלה לארץ ישראל בירושלים. הסתלק בשנת ה'תשמ"ג  (1983)ונטמן בהר הזיתים בירושלים.

 

י"ד סיון

רבי חיים בן יצחק (איצקוביץ) המכונה רבי חיים מוולוז'ין. נולד בשנת ה'תק"ט  (1749)והיה תלמידו של הגאון מוילנא וממייסדי ישיבת "עץ חיים", המוכרת בשם ישיבת וולוז'ין. שימש כרבה של עיירת וולוז'ין .חיבוריו הם: נפש החיים, רוח חיים, חוט המשולש, כתר ראש. הסתלק בשנת תקפ"א  (1821)ונטמן בבלארוס.

 

ט"ו סיון

יהודה בן יעקב אבינו ע"ה, יהודה הינו הבן הרביעי של יעקב אבינו ואמו לאה אמנו. צאצאיו הפכו לשבט יהודה ועל שמו אנחנו נקראים כיום יהודים. נטמן בעיר יהוד.

 

רבי ידידיה רפאל אבולעפיה, המכונה היר"א. נולד בירושלים בשנת תקס"ז  (1806)היה מקובל וראש ישיבת המקובלים בית אל. ספריו: דרך השלום וקניין פירות (על כוונות הרש"ש). הסתלק ביום שלישי בשנת תרכ"ט  (1869)ונטמן בהר הזיתים בירושלים.

 

ט"ז סיון

רבי מרדכי מנדל קאליש, המכונה הרבי הצעיר מוורקא. נולד בעיר ז'וריק בפולין לאביו רבי ישראל ואמו רחל. אביו כינה אותו מגיל צעיר בשם הרמב״ם (ראשי תיבות הרב מנחם מנדל בן רחל) בשנת ה'תקע"ט  (1819)נבחר לאדמו"ר השני של מוורקא. רבו היה רבי שמחה בונים מפשיסחא. הסתלק בשנת תרכ"ח  (1868)ונטמן בוורשה בפולין.

 

רבי ששון לוי, נולד בבגדד (עיראק) למד מגיל 8 בבית המדרש בית זילכה. וכשהיה בן 20 בלבד קיבל סמיכת רבנים "יורה יורה'' החתומה על ידי חכמי בגדד. בגיל 21 עלה ארצה והתיישב בירושלים. למד בישיבת פורת יוסף עם הרב יהודה צדקה, המקובל רבי אפרים הכהן, והמקובל רבי יעקב חיים סופר. היה בעל ענווה ונכלל תחת ל"ו צדיקים.

כתב ספר על תולדות חייו וסיפורי ניסים שנקרא "נר ששון". הסתלק בשנת ה'תשנ"ב  (1991) ונטמן בהר המנוחות בירושלים.

 

י"ז סיון

רבי צבי הירש ברוידא, נולד בשנת תרכ"ה (1865) בעיר שקוד שבליטא לאביו רבי אריה לייב ברוידא (אחיו של הסבא מקלם). נישא לרבנית נחמה ליבה (בתו של הסבא מקלם). שימש ראש תלמוד תורה בקלם. בשנת תרס"ז (1907) עלה לארץ ישראל, לאחר ארבע שנים חזר לקלם בעקבות בקשותיה של הקהילה. הסתלק בשנת תרע"ג (1913)

 

י"ח סיון

רבי אהרן כהן. נולד בליטא בעיר בשנת ה'תרס"ד  (1904), למד בישיבת לומז'ה, ובישיבת כנסת ישראל. בשנת תרפ"ד עלה לארץ ישראל ושימש כראש ישיבת חברון. בשנת תשי"ד היה פעיל בייסוד "בית יתומות" בירושלים ומינה את אשתו צילה לצורך ניהול המקום לטובת היתומות. הסתלק בשנת תשכ"א  (1960)ונטמן בהר המנוחות בירושלים.

רבן גמליאל, נולד בירושלים, לאביו רבן שמעון בן גמליאל הזקן. דור שני לתנאים. שימש כנשיא הסנהדרין ביבנה לאחר חורבן בית המקדש השני. מתלמידיו היו רבי עקיבא ורבי ישמעאל. בניו הם רבן שמעון בן גמליאל, רבי חנינא בן גמליאל וכן היה סבו של יהודה הנשיא, עורך המשנה. אחת האמירות של רבן גמליאל בגמרא היא: "מעשה באישה אחת שכנתו של רבן גמליאל שמת בנה והיתה בוכה עליו בלילה שמע רבן גמליאל קולה ובכה כנגדה עד שריסי עיניו נשרו מרוב דמעות" (גמרא מסכת סנהדרין). נטמן בעיר יבנה, על קברו פרוסה פרוכת ועליה חקוקות המילים: "אמר להם רבן גמליאל איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמיים אפילו שעה אחת" (ברכות טז).

י"ט סיון

רבי שמואל הומניר, נולד לרב מרדכי זאב הומניר בירושלים בשנת ה'תרע"ד (1913) ונקרא על שם סבו. רבי שמואל למד בישיבת "עץ חיים", והיה אחד מתלמידי איסר זלמן מלצר.

בהיותו בן 26 הוציא לאור את ספרו "עיקרי דינים" (תמצית הספר של החפץ חיים) . חיבר ספרים מפורסמים: עבד המלך על התורה, מצות הבטחון על אמונה בה' יתברך, לב טהור – מוסר ועוד. הסתלק בשנת ה'תשל"ז  (1976)ונטמן בהר המנוחות בירושלים.

 

כ' סיון

רבי חיים בלעיש, נולד בתוניס בשנת ה'תרכ"ד  (1864), היה בעל חסד עצום שהיקם את ישיבת "חברת התלמוד", יסד ישיבה בביתו ושם נקבצו תלמידים רבים. כיהן 7 שנים כרבה של תוניסיה. הסתלק בשנת ה'תש"ז  (1947)ונטמן בתוניס. בשנת ה'תשפ"א (2021) הועלו עצמותיו לארץ ישראל לקבורה בבית העלמין הישן בלוד.

 

כ"א סיון

רבי יצחק יעקב וויס, נולד באוקראינה בעיירת דולינה לאביו רבי יהודה, בשנת ה'תרס"ב (1902). קיבל סמיכה לרבנות לפני שנות העשרים לחייו. כשנישא שימש כדיין ואב בית דין. עבר את השואה הנוראה. בתקופה זו מתאר הרב בחוברת 'פרסומי ניסא' על המתחולל עימו. בסיום השואה ייסד ישיבה בשם "בית פנחס" על שם חמו הי"ד שנספה בשואה. והוציא את כתבי יד קודשו לאור, פעל בתחום טהרת המשפחה והכשרות. הקים את הכולל הראשון במנצ'סטר "כולל הרבנים" שם סמך את ידו על רבנים רבים. שו"ת דברי יצחק הוא אחד מיני חיבוריו הרבים. בשנת ה'תשכ"ח קיבל פרס הרב קוק לספרות תורנית על סדרת ספריו והיה בקשר עם רבי שלמה זלמן אוירבך. הסתלק בשנת ה'תשמ"ט (1989). נטמן בהר הזיתים בירושלים.

 

כ"ב סיון

רבי איתמר רוזנבוים, המכונה האדמו"ר הזקן מנדבורנה. נולד בעיר מיאלען ברומניה. בשנת תרמ"ו (1886) מגיל חמש עשרה בלבד כיהן בצ'רנוביץ. בשנת תשכ"ט עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב (בשכונת יד אליהו) שם ניהל את חצרו כאדמו"ר מנדבורנה. הסתלק בשנת ה'תשל"ג  (1973)ונטמן בהר הזיתים בירושלים.

כ"ג סיון

רבי יהודה אסאד. נולד בעיר אסוד בהונגריה. בשנת ה'תקנ"ד  (1794)למד בישיבתו של הרב מרדכי בנט ונישא לרבנית אסתר. היה אב בית דין והקים ישיבה גדולה בה למדו מאות תלמידים. התכתב עם רבי משה סופר ה"חתם סופר". ונחשב לפוסק הדור בהונגריה (לאחר פטירת ה"חתם סופר"). בנו רבי אהרן שמואל הוציא לאור שלושה ספרים: חידושי מהרי"א, שו"ת מהרי"א ושו"ת יהודה יעלה. הסתלק בשנת תרכ"ו (1866)

כ"ד סיון

רבי מסעוד הכהן אלחדד, המכונה רמה"ח. נולד במרוקו לאביו רבי דוד ואמו מרת חנה בשנת התק"פ  (1820). עלה לארץ והשתכן בירושלים. היה רב מקובל וראש ישיבת המקובלים. בית אל במשך עשרים וארבע שנים. הסתלק בערב שבת בשנת ה'תרפ"ז  (1927). נטמן בהר הזיתים בירושלים.

כ"ה סיון

הרב מרדכי אליהו. נולד בשנת ה'תרפ"ט (1929) לאביו הרב המקובל רבי סלמאן אליהו שעלה מעיראק לארץ ישראל. בשל המצב הכלכלי היה מתייג מזוזות בצעירותו קיבל את המפתחות של ישיבת "פורת יוסף" מהמקובל רבי ציון חזן, ובכל ערב וערב היה לומד עם ראש הישיבה הרב עזרא עטיה. היה מקורב ל"חזון איש" רבי ישעיה קרליץ, לרב יצחק ניסים, לרב המקובל מרדכי שרעבי ולבבא סאלי. בשנת ה'תש"ך (1960) התמנה לדיין הצעיר ביותר בבאר שבע לאחר מכן עבר לבית דין הגדול בירושלים. בשנת ה'תשמ"ג (1983) נבחר לתפקיד הראשון לציון והרב הראשי לישראל. הסתלק בשנת ה'תש"ע  (2010)ונטמן בהר המנוחות בירושלים.

 

רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול. היה בדור התנאים, ששימש ככהן גדול. מזוכר בגמרא: "תניא אמר רבי ישמעאל בן אלישע: פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים...". הוצא להורג יחד עם רבן שמעון בן גמליאל הזקן.

 

כ"ו סיון

התנא רבי יהונתן בן עוזיאל בעמוקה. התנא היה כהן ותלמידו של רבי ישמעאל מדור התנאים. הפתגם שהיה שגור בפיו: "כל המקיים את התורה מעוני - סופו לקיימה מעושר, כל המבטל את התורה מעושר - סופו לבטלה מעוני" (פרקי אבות פרק ד'). שמו עוד מוזכר בתלמוד, במדרש ובספרי.

 

רבי יהודה מיכל ליפקוביץ, נולד בעיירת וולוז'ין בבלארוס בשנת ה'תרע"ד (1913) בילדותו שכר לו אביו מלמדים פרטיים, בנערותו למד בישיבה קטנה בלידא, ובבגרותו למד בישיבת ריימליס במחיצתו של ראש הישיבה רבי שלמה היימן. בגיל 23 עלה עם משפחתו לארץ ישראל. ודרך השידוך של ה"חזון איש" נישא לחווה אסתר (בתו של ראש ישיבת "תפארת ציון"). ייסד את ישיבת פונוביץ יחד עם הרב יוסף כהנמן והיה ראש ישיבה לצעירים. אחד ממנהגי הציבור הליטאי. העמיד אלפי תלמידים, רבנים וראשי ישיבות. הסתלק ביום שלישי בשנת ה'תשע"א  (2011)בהלווייתו השתתפו כמאה אלף איש. נטמן בבית החיים פונוביץ בני ברק.

כ"ז סיון

רבי חנניא בן תרדיון מעשרה הרוגי מלכות.

כ"ח סיון

רבי אברהם אדאדי, נולד בטריפולי (לוב) בשנת תק"ס  (1800)בהיותו נער נפטרו הוריו, גדל בחיק סבו רבי נתן אדאדי מחבר הספר "מאורות נתן" וממנו למד תורה ולמד בישיבתו. בשנת תקע"ח (1818) עלה עם סבו ומשפחתו לארץ ישראל בעקבות ושוב חזר לטריפולי שם שימש כרב וראש ישיבה וכאב בית דין. בשנת תרכ"ה (1865) עלה שוב לארץ ישראל לצפת. גייס תרומות לטובת קהילות יהודיות בפרס, עירק, מרוקו ומצרים ותוניס. בעל ספרים: ויקרא אברהם, ויקרא אברהם על ארבעת חלקי שולחן ערוך ועוד. הסתלק בשנת תרל"ד (1874)רבי אברהם פלאג'י מטורקיה הספיד אותו. נטמן בבית העלמין בצפת בחלקת הרבנים.

כ"ט סיון

רבי יהושוע פיטוסי, מכונה הרב פרג'י יהושוע פיטוסי. נולד בתוניס בשנת ה'תרס"ט  (1909),  ואף הוסמך לרבנות. פתח ישיבה בשם 'ישיבת פרארג'י והעמיד תלמידים רבים. בשנת ה'תש"ח (1948) בהמלצתו של הרב הראשי לישראל רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל והרב יעקב עדס התמנה על יד הרב הראשי כדיין ורב בעיר צפת. הסתלק בשנת ה'תשל"א  (1971)ונטמן בעיר צפת.

ל' סיון

רבי חנניא בן עקשיא. היה תנא, מאמרו מהמשנה המפורסמת:  "רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות, שנאמר: ה' חפץ למען צדקו, יגדיל תורה ויאדיר". נוהגים לומר את המשנה המוזכרת בסיום כל לימוד תורה משותף (לפני אמירת הקדיש). שמו מוזכר עוד בתוספתא (פעם אחת) ובמסכת סופרים. מקום קבורתו ליד כפר חנניה.

 

רבי יום טוב ידיד הלוי, נולד בעיר חלב שבסוריה בשנת ה'תרט"ז (1856). מגדולי הרבנים של ארן צובא. למד במוסדות הקהילה היהודית. נישא בגיל שמונה עשרה לרחל לבטון. בשנת ה'תר"ן (1890) עלה לארצה והתקבל כחבר בישיבת בית אל. ספר להנצחתו "ספר הזיכרון כבוד יום טוב". בנו רבי אליעזר ידיד הלוי הדפיס את כתבי אביו. על שמו נקראות הישיבות "אור יום טוב בירושלים" ו"שמחת יום טוב" בתל אביב. הסתלק בשנת ה'תרפ"ג  (1923)

 

רבי יוסף יצחק שלוש, נולד במרקש במרוקו בשנת ה'תרנ"א (1891) בגיל צעיר התייתם מאביו. בהיותו בן 12 עלה לארץ ישראל עם אמו ואחותו. למד בישיבת "טובי ישבעו" בגיל 22 ייסד תלמוד תורה, והתמנה לדיין בבית דין. במשך שנים רבות לימד בישיבת פורת יוסף במחיצתו של הרב עזרא עטיה ראש הישיבה. תלמידיו: רבי עובדיה יוסף, רבי ציון לוי. היה בעל ענווה, ברח מהכבוד והתחמק מלשבת בשולחני כבוד. הסתלק בשנת ה'תש"ך (1960)   ונטמן בהר המנוחות בירושלים.

להמשך קריאה
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו
שידור חי