"הַמַּשְׁקִיף לָאָרֶץ וַתִּרְעָד": הר געש טאאל התפרץ - ומזכיר לנו מי באמת מושל בטבע

בזמן שהעולם כולו עסוק בענייניו, בלב הפיליפינים - באי לוזון - התרחש הבוקר מחזה עוצר נשימה, תרתי משמע: הר הגעש טאאל, מן הקטנים אך הפעילים בעולם, התעורר לפתע משנתו. עמוד עפר עצום התרומם מן הלוע, התפשט לשמים ונראה למרחקים, בגובה שנמדד בכ־2.4 קילומטרים - מרגע ההתפרצות הראשון.

המחזה צולם בזמן אמת מבעד לעדשות מצלמות עיתונאים מקומיים, ובשניות ספורות הפך למראה שמזכיר, לולא היינו שוכחים, את אימת האש, הכוח והדיוק שבו נברא העולם. כן, גם בעידן לוויינים, גוגל ואייפונים - כשאדמת אלוקים נפתחת, העולם עוצר.

"המוציא הרים בכוחו, נאזר בגבורה"

ביהדות, התפרצות געשית אינה רק אירוע גיאולוגי - אלא קריאה מהדהדת מן השמים. הר הגעש - תופעה שנראית כאוטית ואכזרית - הוא ביטוי חי לעובדה שאין ולו תהליך אחד בטבע המתרחש מבלי השגחת הבורא.

כפי שמבאר ה"ספר החינוך" (מצווה ט"ז), הטבע איננו אלא לבוש לנסים. וכל חום לוהט, כל לבה גולשת וכל עמוד עשן - אינם אלא גילוי נוסף ל"עוֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת, מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט".

המערכת הסבוכה של לחצים טקטוניים, תנועות לוחות יבשתיים, התרוממות סיליקטית - כולן משמשות כחוטים בידו של הרוקם, המשגר מסר לעולם: "אני ה' עושה כל אלה".

גם הקטנים - גדולים כשהם נושפים אש

למרות גודלו הצנוע יחסית, הר טאאל נחשב לאחד הסוערים והבלתי צפויים בעולם. הוא שוכן בתוך קלדרה (אגן געשי) ומוקף באגם - מראה פסטורלי לכאורה, אך כזה ששומר בקרבו עוצמה בלתי נראית.

בהלכה, אנו מוצאים רעיון דומה דווקא בנוגע למעמד הר סיני. חז"ל שואלים: מדוע לא נבחר הר גבוה ודרמטי יותר למעמד הר קבלת התורה? ועונים: "ללמדך, שאין הקב"ה משתמש אלא בשפלים". אך כאשר נדרשת עוצמה - גם "הר קטן" יודע לרעוד, לרעום - ולבער.

ענן עולה מן הארץ - והלב עולה עםו לשמים

רבותינו דרשו כי "אש, עשן וקול" הם כלים לגילוי אלוקי. מיום נתינת התורה ועד להתפרצות הר געש, העשן המתנשא מזכיר לנו שמי ששולט בעפר, שולט גם באש ובמים - ומי שמסובב כל גזירת שמים, גם היום סובב הרים כגלגל.

זה איננו רק מראה טבעי. זהו פס הקול של ההשגחה, קול אדמה זועק לעולם: לא הכול תלוי בנו, לא הכול בשליטתנו, ולא כל דבר נוכל לתכנן.

ומה אנחנו לומדים מכל זה?

לא להיבהל. גם לא לרומם את הטבע מעבר למידותיו. אלא להתפעל - ולהתבונן.

אם הר געש מתפרץ הבוקר כדי שנראה מהי עוצמה של בריאה - הרי שהתמונה אינה סתם ויראלית, אלא בעלת שליחות. אם מתוך אי נידח בפיליפינים בוקע עמוד של עשן - ייתכן שהוא נשלח דווקא אליך. להזכיר. לעורר. לקרב.

וכדברי הרמב"ם:
"וכשיראה אדם עצמו או עמו שנפלו צרות… יידע שכל זה בא לעוררו משינתו" (הלכות תעניות א', ג').

"הַבּוּ לַה' בְּנֵי אֵלִים, הַבּוּ לַה' כָּבוֹד וָעֹז" - גם הר געש בודד, באי בודד, באוקיינוס השקט - יכול להזכיר לעולם מי מחזיק את הלבה, את הרוח ואת הזמן.