למה שרים בשמחה אדון הסליחות? חכם ניסים בן שמעון מגלה איך להפוך חטאים למצוות

חכם ניסים בן שמעון שליט"א מדבר על הדרך הנכונה לבקש סליחה ולעורר את הלב לשוב אל הבורא. הוא מסביר כי לא כל תשובה דומה לחברתה. יש תשובה הנעשית מתוך יראה, ויש תשובה הבאה מתוך אהבה. ההבדל ביניהן גדול מאוד: כאשר האדם שב מתוך פחד, עוונותיו נמחקים, אך כאשר הוא חוזר מתוך אהבה, כל עוונותיו נהפכים לזכויות ממש.

כדי להמחיש את דבריו מביא החכם סיפור מרגש. רב אחד פגש יהודי שחילל שבת בפרהסיה. במקום להוכיח אותו בצעקות או בדברי כעס, פנה אליו הרב ואמר: "דע לך שאני מקנא בך". האיש נדהם ושאל: "על מה יש לך לקנא בי? הרי אני מחלל שבת". והרב השיב לו: "אם תעשה תשובה מאהבה, כל החטאים שהיו לך יהפכו למצוות רבות. אתה מחזיק בידיך אוצר גדול, וברגע שתחזור אל ה', כל מה שנראה כחטא יתהפך לזכות עצומה".

דברים אלו מעוררים מחשבה עמוקה. כמה פעמים אדם נופל, מתייאש, חושב שאין לו תקווה. אבל האמת היא שכל נפילה יכולה להפוך למנוף אדיר לצמיחה. אם האדם מתעורר לשוב אל ה' מתוך אהבה אמיתית, אם הוא מתגעגע לקרבתו ומבקש להתחיל מחדש, אזי כל העבר שלו מתהפך לטובה.

בימי הרחמים והסליחות, כשאנחנו עומדים לפני הקב"ה ומבקשים מחילה, חשוב לזכור את ההבדל הזה. לא רק לפחד מהעונש, אלא לאהוב את הבורא, לחזור אליו מתוך שמחה של בן שחוזר אל אביו. כאשר מבינים זאת, גם התפילה מקבלת אופי אחר. היא איננה נאמרת בלחץ ובחרדה, אלא מתוך ידיעה שכל מילה מקרבת אותנו ויכולה להפוך את כל העבר למקור של ברכה.

המסר המרכזי ששם חכם ניסים לנגד עינינו הוא שהסליחות והתשובה הן לא רק מחיקה של מה שהיה, אלא בנייה חדשה על גבי העבר. מי שבאמת חוזר מאהבה ושמחה, הופך את טעויותיו למעשים שמביאים לו זכות, והופך את חולשותיו למדרגות שמרוממות אותו.

כך נפתחת בפנינו הזדמנות עצומה בימים אלו: לא לראות את החטאים כמשא כבד שמכביד עלינו, אלא כהזדמנות נדירה להפוך אותם למנוף. כל דמעה, כל תפילה וכל בקשת סליחה משמחה - מסוגלות להפוך את החשכה לאור גדול.

חכם ניסים בן שמעון מסיים ואומר: "כשהאדם מבין שתשובה מאהבה יכולה להפוך את כל עוונותיו לזכויות, הוא לא ניגש לסליחות בעצבות אלא בשמחה גדולה. כי הוא יודע שכל מה שהיה יכול להפוך למצוות רבות, וכל תפילה שלו יכולה להרים אותו למקום חדש".

בכך מתברר עד כמה גדול כוחו של חודש אלול וימי הסליחות. הם לא רק זמן של בקשת סליחה, אלא זמן של מהפך, זמן שבו אפילו העבר עצמו מתהפך לטובה.