רוצים בית עם ברכה? הרב אריה לוין מסביר מה אסור בשום אופן להכניס הביתה

ערב שבת שלום. בפרשת כי תצא יש שבעים וארבע מצוות. הרב אריה לוין בחר להתעכב על אחת מהן, בפרק כד פסוק ה:
"כי ייקח איש אישה חדשה לא יצא בצבא לא יעבור עליו לכל דבר נקי יהיה לביתו שנה אחת ושימח את אשתו אשר לקח."

התורה מדברת כאן על חייל שלא יוצא למלחמה, לא מפני שהוא פצוע או חלש, אלא דווקא בגלל שנשא אישה. למה התורה מדגישה את הפטור מהצבא? הרי יש עוד דברים שמרחיקים אדם מהבית. למה דווקא צבא?

הרב הסביר שהצבא מייצג עולם של פקודות. חייל לא שואל שאלות. מקבל פקודה ומבצע. אבל הבית אינו יחידה צבאית. לא פועלים בו לפי שרשרת פיקוד. התורה מבקשת לומר לחתן הטרי: אל תכניס את עולם הפקודות לתוך חיי הנישואין.

בבית אין פקודות. לא האיש מורה לאשתו, ולא האישה מצווה על בעלה. בבית מדברים באהבה, בהקשבה, ברגישות. לכן התורה בחרה דווקא בצבא כדי להדגיש מה לא צריך להיות בבית.

מצוות שמחת האישה, לא רק רגש, אלא צו

מעבר לכך, התורה לא מסתפקת בפטור מהמלחמה. היא מצווה: "ושימח את אשתו." זוהי הוראה חיובית ברורה. לשמח. לפנות זמן. לבנות קשר.

הרב סיפר על מקרה שאירע כשמרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל הגיע למסור שיעור בעיר רחובות, בין יום כיפור לסוכות. לאחר השיעור, ניגש אליו אברך והראה לו אתרוג מהודר שקנה. הרב שאל אותו: "כמה שילמת?" האברך ענה: "מאה דולר." הרב חייך ושאל: "ולאשתך גם קנית בגד חדש במאה דולר?"

זו ההסתכלות של חכמי ישראל. השקעה בזוגיות לא פחותה מהידור מצוות. שמחת האישה קודמת.

ויתור: יסוד הבית היהודי

הרב הזכיר גם את סבו, הרב אריה לוין, הידוע כצדיק הירושלמי. בליל חופתו, כשהיה פליט חסר כל, פנה לרעייתו ואמר לה: "אין לי מתנה חומרית, אבל אתן לך מתנה רוחנית - אני מבטיח לך שבכל מחלוקת שתהיה בינינו, אני אהיה הראשון לוותר."

והיא ענתה: "ואני אהיה הראשונה לוותר לך."
כך הוקם הבית. על יסודות של אהבה וויתור הדדי.

זמן לסליחות, זמן לבניין

בימים אלו של הסליחות, כשהלב פתוח ומחפש קרבה, זה הזמן להכניס את המסר הזה גם אל תוך הבית. יש סליחות בלילה, לפנות בוקר, אחר הצהריים. כל אחד לפי יכולתו. אך אסור לשכוח שגם שמחה בבית, זוגיות טובה, שלום בין איש לאשתו - הם חלק מהתשובה.

שבת שלום ומבורכת.