המהלך שיכריע את המערכה: האם ארה"ב תספק לישראל פצצות חדירה מיוחדות?

בעוד שישראל מנהלת מערכה אווירית תקיפה ויוצאת דופן בעומק שטח איראן - לראשונה בגלוי - העתיד של המלחמה תלוי פחות ביכולת ההתקפית של חיל האוויר ויותר בשאלה אחת קריטית: האם ארצות הברית תעניק לישראל את ה"גיבוי המסיים" - פצצות חדירה חדשות ונדירות המסוגלות לחדור למתקני הגרעין המבוצרים ביותר, ובראשם פורדו. בלי הפצצות הללו, חיל האוויר יצטרך להיכנס למערכה ארוכה של "קילופים" והכרעה איטית של מערך ההגנה האיראני, מה שעשוי להפוך את העימות למלחמת התשה מתמשכת.

לפי גורמים בצה"ל ובמערכת הביטחון, המהלומה הראשונה שנחתה על מתקני נתנז ואיספהאן הסבה נזק משמעותי, אך לא חיסלה את פרויקט הגרעין כולו. באיראן - מדינה ששטחה גדול פי 80 מישראל - פוזרו עשרות מתקנים תת-קרקעיים, מוסווים היטב ומוגנים בשכבות בטון ועפר בעובי של מאות מטרים. השמדתם תדרוש מבצע מורכב מאוד, כזה שחיל האוויר הישראלי - על אף עליונותו - יתקשה להשלים לבדו בזמן קצר.

בינתיים, ישראל פועלת לפי אסטרטגיה מצרפית: פגיעה קריטית במערך הטילים הבליסטיים האיראני, חיסול בכירים בצמרת הצבאית והמודיעינית של המשטר, נטרול מערך הנ"מ, תקיפת מוקדי תשתית לאומית - כולל מאגרי דלק - והצבת איום ממשי על שלמות השלטון בטהראן. במקביל, נמשכת פעולה שיטתית לפתיחת שמי איראן ולהפיכת הגזרה האווירית שם ל"חצר אחורית", בדומה לדפוסי התקיפה שישראל הפעילה לאורך השנים בסוריה ובלבנון.

למרות ההצלחות עד כה, בצה"ל מודעים לכך שארסנל הנשק של איראן טרם נוצל במלואו. על פי מומחים, טהראן עדיין שומרת את טילי הקרקע-קרקע הגדולים ביותר שברשותה - טילים במשקל ראש קרבי של למעלה מטון - ואת טילי השיוט המהירים שקשה לגלות וליירט. ייתכן כי טילים אלה שמורים ל"מהלומת סיום" או כקלף אסטרטגי בעת הסלמה נוספת.

בצה"ל מציינים כי למול האיום המתגבר, אחוזי היירוט של המערכות הישראליות, בסיוע אמריקני, עומדים על שיעורים גבוהים מאוד. מערכות כמו "חץ 2", "חץ 3" ו"כיפת ברזל" פועלות בתיאום מלא, כולל מענה מבצעי של משחתות Aegis אמריקניות. עם זאת, גם ליירוטים יש מגבלות: הייצור של טילי THAAD ויירוטים מתקדמים בארה"ב עדיין אינו בקצב שיכול לתמוך במערכה מתמשכת וכוללת.

בזירה המודיעינית, צה"ל משקיע משאבים רבים ומפעיל את "מחלקת איראן" שהוקמה בשנה האחרונה, במטרה לספק מודיעין עומק מדויק למטרות תת-קרקעיות. גורמים ישראלים מציינים כי רק באמצעות מודיעין איכותי יהיה ניתן להשיג תוצאה אפקטיבית שתשיג הרתעה אמיתית או תאלץ את איראן לשוב לשולחן המשא ומתן להסכם גרעין חדש - בתנאים מחמירים יותר.

בינתיים, הכטב"מים האיראניים ששוגרו בעשרותיהם בתחילת המערכה - נחילים של כלי טיס איטיים שטסים נמוך - יורטו כמעט כולם, רובם עוד לפני שנכנסו למרחב האווירי של ישראל. בהמשך, נרשמה ירידה בקצב השיגור, שהומר לטפטופים מבוקרים. בצה"ל מעריכים שהשיפור באחוזי היירוט נובע מהפקת לקחים מהמתקפה הקודמת באפריל, ומהתבססות על מודיעין מדויק, רשתות מכ"ם צפופות ותגובות מהירות של חיל האוויר.

למרות הכול, גם בצה"ל לא מקלים ראש: ארסנל הטילים האיראני כולל לפי ההערכות כ-1,000 טילים בליסטיים - ובאיראן לא מהססים לשגרם גם לעבר מרכזי אוכלוסייה. כל עוד לא תוכרע מערכת ההגנה האיראנית או שיופעל לחץ בינלאומי לבלימת תוכנית הגרעין - המלחמה עוד רחוקה מסיום.