הרב סירב להגיע לבר המצווה - אבל מה שקרה בכביש הדהים את כולם

רבנו בחיי כותב שתפילה יכולה לשנות את הטבע עצמו ולהפוך רע לטוב - ולעולם אין להתייאש, גם אם הרבינו להתפלל ולא נענינו. שכן כל תפילה עושה רושם בשמיים, וברגע הנכון - בעת רצון - היא נענית.

הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר בתפילה הבוקעת מגרונם של ילדים, תפילה המלווה בדמעות טהורות:

נער בן 13 ביקש להזמין את הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצ"ל למסיבת בר המצווה שלו. הוא ניגש בעצמו אל הרב וסיפר: "אני ילד יתום והייתי מאוד שמח אם כבוד הרב יכבד אותי בנוכחותו בחגיגה".

הרב שמח מאוד על ההזמנה, אבל בבדיקה שערך המזכיר התברר שבאותו יום בשעות הערב נקבע כנס רבנים בים המלח, שבו אמור היה הרב לשאת דרשה - באופן שאי אפשר לשלב בין שני האירועים.

בצער גדול הסביר הרב לנער את המצב. הראשון לציון הדגיש כמה היה שמח להשתתף, ואף היה עושה מאמץ מיוחד לכבודו, אך אינו יכול להיות בשני מקומות בו־זמנית. בראותו את האכזבה בעיני הנער, חיבקו הרב בחום, ובירך אותו שיזכה להיות גדול בתורה.

ביום בר המצווה, נסע הרב כמתוכנן לכנס הרבנים בים המלח. אלא שמספר קילומטרים לפני היעד, נתקלו במחסום! הכביש היה מוצף במים - והמשטרה כבר סגרה את הדרכים והודיעה לנהגים שאין אפשרות להמשיך בנסיעה.

כשראה הרב את השלולית, אמר לנהגו: "המים האלה הגיעו מהדמעות של אותו הילד". הנהג, מופתע מהאמירה, השיב: "כבוד הרב, אלו לא דמעות, זה נחל שלם! אני בטוח שאין שום קשר לדמעות".

הרב הורה לנהג לחזור ולנסוע לאולם השמחה, כדי לשמח את הנער היתום. כאשר הגיע הרב אל האולם, עטור בגלימתו, הופתעו כל הנוכחים. הרב צעד ישירות אל חתן בר המצווה וחיבק אותו. השמחה שפרצה מילאה את האולם כולו ובמיוחד את החתן הצעיר, שלא הפסיק לבכות מרוב אושר.

במהלך הערב, פנה הנער אל הרב וגילה לו: "בלילה אחרי שכבוד הרב אמר לי שלא יוכל להגיע לחגיגה, לא עצמתי עין. כל הלילה בכיתי עד שהכרית שלי הייתה ספוגה בדמעות".

הרב הפנה את ראשו לעבר הנהג ואמר בשקט: "כעת אתה מבין מניין הגיעו המים לכביש?"

עלינו ללמד את ילדינו את כוחה של תפילה אמיתית, ולעודד אותם, שבזכות תמימותם הזכה, הם יכולים לבקוע שערי שמיים.