אוהבים עוף? רגע לפני שאתם מבשלים - כדאי שתקראו את זה

התורה אסרה לאכול את דם העוף, ולכן כדי להתיר את העוף לאכילה יש לצלותו או למולחו. אומנם, מליחה רגילה מוציאה רק דם שספוג בבשר באופן טבעי, אבל דם ש"צרור" (כלוא) בבשר אינו יוצא בעת המליחה הרגילה. 

צרירות דם (כתמי דם כלוא) מצויות בעופות מסיבות הקשורות לתהליך השחיטה המסחרי, אשר גורם למכות רבות על העוף וכן לזרימת דם חזקה לאיברים החיצוניים בזמן השחיטה, בעיקר בקצוות הכנפיים. בגלל זרימה זו, הדם עלול להיאגר ולהיכלא באזורים אלה.

במשחטות מתמודדים עם הבעיה בדרכים שונות. בחלק מהמשחטות מסירים באופן קבוע את קצוות הכנפיים, ובמשחטות בכשרות מהודרת יש אנשי צוות שתפקידם לבדוק אם יש צרירות דם בעוף. במקרה הצורך הם עושים חתך כדי שהדם יוכל לצאת בזמן המליחה. אולם, חשוב לדעת שבדיקות אלו נעשות כשהעופות נעים על המסוע, ובגלל מהירות העבודה לא תמיד מצליחים לזהות את כל צרירות הדם, במיוחד אלו המוסתרות בקפלי העוף או מתחת לעור.

לפיכך, האחריות הסופית מוטלת על הצרכן. חשוב לבדוק את העוף לפני הכנתו, לאתר אם יש בו דם צרור, ולהסירו לפני הבישול. אז איך עושים את זה?**

הניחו את העוף על מגש ובחנו אותו היטב. חפשו כתם כהה השונה מהצבע הוורדרד הרגיל של העוף. אם מצאתם כתם חשוד, עליכם לחתוך באמצע הכתם ולבדוק אם הכתם ממשיך פנימה. אם הכתם ממשיך פנימה, זוהי מכה ויש להסיר את האזור הנגוע. אם הכתם הוא רק צבע חיצוני מלמעלה, בדרך כלל תראו שהוא רק ורוד ולא אדום כהה, ואז אין צורך להסירו.

במקרה שהכתם נמצא בעצם, יש לבדוק את הבשר מסביב לעצם. אם הבשר סביב העצם בצבע אדום, יש להסירו. אם לא, הכול מותר וסביר להניח שהעצם נצבעה ממוהל אדום שאינו דם.

אם יש וריד או נקודות אדומות קטנות יותר מגודל של ורידי העוף (המצויים בכנף), אין צורך להסירם לפי רוב השיטות.

במקרה שהכתם נמצא בתחתית השוק (כרעי העוף), יש לחתוך את העור ולבדוק שמרכז המכה אינו על הגידים (החוטים הלבנים), מחשש לטריפה.

בדיקה יסודית זו תסייע לכם להבטיח שהעוף שאתם מכינים יהיה כשר למהדרין וראוי לאכילה.