חמאס לממשלת בריטניה: "הסירו אותנו מרשימת הטרור"

חמאס פנה לאחרונה לממשלת בריטניה בבקשה להסיר את הארגון מרשימת ארגוני הטרור הרשמיים של הממלכה. על פי דיווח שפורסם בעיתון הבריטי The Guardian, הפנייה הוגשה באופן רשמי ומגובה בטיעונים משפטיים, וברקע עומדת טענה מרכזית: חמאס מגדיר את עצמו כ"תנועת שחרור פלסטינית הפועלת נגד הפרויקט הציוני", ולא כארגון טרור.

מוסא אבו מרזוק, מבכירי הלשכה המדינית של הארגון, מסר הצהרה נלווית: "בריטניה נושאת באחריות ארוכת שנים לאפרטהייד, לכיבוש ולטיהור אתני בפלסטין. חמאס מעולם לא היווה איום על לונדון, למרות שבריטניה הייתה שותפה למדיניות דיכוי נגד עמנו במשך יותר ממאה שנה".

בטיעון המשפטי שהועבר למשרד הפנים הבריטי, לא מכחישים נציגי הארגון כי פעולות חמאס נכנסות תחת הגדרת "טרור" שבחוק הבריטי, אך לטענתם, מדובר בהגדרה רחבה מדי, הכוללת גם את צה"ל, את הצבא האוקראיני ואפילו את הצבא הבריטי עצמו, כיוון שכולם עושים שימוש באלימות להשגת מטרות פוליטיות. נכון לרגע זה, לא נמסרה תגובה רשמית מצד ממשלת בריטניה או משרד הפנים.

הבקשה הנוכחית אינה עומדת בפני עצמה. מאז שנת 2001 נכללה הזרוע הצבאית של חמאס ברשימת ארגוני הטרור הבריטיים, אך בשנת 2021 החליטה ממשלת בריטניה להרחיב את ההגדרה גם לזרוע המדינית, תוך ביטול ההבחנה בין הזרועות בטענה שמדובר ב"ארגון אחד מורכב אך אחיד".

בחודשים האחרונים עלו מספר דיווחים שהוסיפו למתח בין בריטניה לחמאס. תחקיר שפורסם ב־BBC, בו הופיע בנו של בכיר חמאס, עורר סערה ציבורית כאשר ראש המפלגה השמרנית, קמי בדנוק, דרשה לדעת האם BBC שילמה לארגון במהלך ההפקה - עניין רגיש במיוחד, לאור העובדה שה־BBC ממומן מדמי אגרת טלוויזיה שמשלמים אזרחי בריטניה.

עוד קודם לכן, חשף עיתון ה"טיילגרף" הבריטי מסמך פנימי של חמאס, בו תואר תכנון להוציא קברים של חיילים בריטים הקבורים בעזה - מהלך שמטרתו הייתה לסחוט את ממשלת בריטניה בתגובה לאמירות של ראש הממשלה דאז, ליז טראס, על כוונה להעביר את שגרירות בריטניה לירושלים. המסמך, כך לפי הדיווח, נמצא באוקטובר 2022 על ידי כוחות צה"ל והכיל פרטי פעולה כתובים ומפורטים.

למרות שהבקשה הנוכחית נמסרה במעטפת משפטית ובשפה דיפלומטית, לא ניתן לנתק אותה מהקשר כולל של מאמצים מצד חמאס להרוויח הכרה בינלאומית או לכל הפחות - לבטל את הגדרתו כארגון טרור במערב. צעד זה, המגיע דווקא בעיצומה של תקופה ביטחונית רגישה, עשוי להציב את לונדון בפני דילמה מדינית מחודשת, מול דעת קהל מקומית ובינלאומית.