מדוע קשים הפרנסה והזיווג כקריעת ים סוף?

שירת הים סגולה שביעי של פסח:

מזונותיו ופרנסתו של האדם קשים כקריעת ים סוף. בקריעת הים זעק עמ"י ממעמקי ליבו אל הקב"ה ביום השביעי ליציאת מצרים. הקב"ה מודיע לעמ"י דרך משה "דבר אל בני ישראל וייסעו" – כלומר עד אותו הרגע עמ"י האמינו במוח ובלב, באמונה שלמה בנס הגלוי שה' יעשה עמהם כאשר יוציאם ממצרים, כעת זה הזמן לעשות מעשה לשם כך ולראות את הנס קורה בפועל – אך עליהם היה לעשות מעשה. הם נכנסו אל הים שה' קרע לשניים ואפשר להם לעבור ולצאת ממצרים.

מדוע זיווג ופרנסה דומים לקריעת ים סוף? מכיוון שגם שם אדם חושב בבחינת "כוחי ועוצם ידי" - ומאמין שזה בידיים שלו, שהוא אחראי לכך ועמל עבור כך - וזה מה שיקבע את השורה התחתונה, את התוצאה הסופית.

הדבר נכון בבחינת השתדלות אך לא במבחן התוצאה. כשאנו מפנימים במוח, בלב וע"י פעולות מעשיות שהכל מאת ה' יתברך, גם זיווג ופרנסה – אזי אדם זוכה להיות כלי קיבול ולזכות בברכה גם בפרנסה וגם בזיווג.

ביום השביעי של פסח הקב"ה הוריד לנו כוח עצום משמים להתמודד עם דברים שמעט קשים לנו במהלך שגרת היומיום שלנו. "זה א-לי ואנוהו" - ביום זה ראו כולם את כוחו ועוצמתו של הקב"ה. מדי שנה בזמן זה הקב"ה מוריד את ההארה שכל אחד יכול לחוש אותו בכל מעשיו.

עמ"י לא תיארו בשום שלב שהישועה שלהם תגיע ע"י קריעת ים עד שנוכחו במעשיו ובנפלאותיו של הקב"ה. וכך אנו צריכים לנהוג בענייני פרנסה וזיווג - כאשר אנו מאמינים בה' יתברך באמונה שלמה, הקב"ה שולח לנו את מחסורנו מהמקום הכי לא צפוי. שנזכה למשוך את ההארה והאמונה שהכל בידי ה' והכל בהשגחה פרטית מדויקת וע"י כך נזכה לכל הגאולות והישועות, אמן כן יהיה רצון.

שירת הים סגולה שביעי של פסח – הרב מנחם וייס: