פסח

"והיא שעמדה": הרגע המרגש בליל הסדר והמשמעות שרבים מפספסים

הרב עזרא שקלים חושף את העומק שמאחורי המילים והיא שעמדה ומסביר כיצד ההבטחה העתיקה לאברהם אבינו ממשיכה להגן על עם ישראל בכל דור ודור

הרב עזרא שקלים
הוספת תגובה
אא
הרגע המרגש בליל הסדר (צילום: vered shutzman/shutterstock)

בכל שנה, כשאנו יושבים סביב שולחן הסדר המפואר, ישנו רגע אחד שבו הלבבות של כל היושבים בחדר מתאחדים בעוצמה מיוחדת. זהו הרגע שבו אנו מרימים את כוס היין, פוצחים בשירה וזועקים יחד את המילים המוכרות: "והיא שעמדה לאבותינו ולנו". הרב עזרא שקלים מעניק לנו מבט מעמיק אל תוך המילים הללו, ומזכיר לנו כי לא מדובר רק בפזמון נוסטלגי מן ההגדה, אלא בהצהרה על קשר נצחי ובלתי ניתן לניתוק בין עם ישראל לקדוש ברוך הוא.

השאלה המתבקשת היא מהי אותה "היא" שעליה אנו מדברים. כדי להבין זאת, עלינו לחזור אחורה בזמן, אל הרגע שבו הכל התחיל, אל ברית בין הבתרים. שם, בין הבתרים, הבטיח הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו הבטחה שהדהדה לאורך כל הדורות. הוא גילה לו כי זרעו יהיה גר בארץ לא להם, הם יעבדו אותם ויענו אותם ארבע מאות שנה, אך בסופו של תהליך כואב זה, הם ייצאו ברכוש גדול. אותה הבטחה אלוקית היא הכוח המניע את ההיסטוריה היהודית עד היום.

תהליך הגלות במצרים לא היה עונש גרידא, אלא כור היתוך רוחני. דרך הסבל והקושי, עם ישראל הזדכך והוכשר להפוך לאומה המסוגלת לקבל את התורה ולהביא את האור לעולם. אך ההבטחה לא נעצרה שם. הקדוש ברוך הוא התחייב כי "גם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי". זוהי הבטחה לדין צדק, למחויבות אלוקית להציל את עם ישראל מכל צר ואויב, ולנקום את נקמתם באלו המבקשים להרע להם.

כאשר אנו אומרים "ולנו", אנו מכניסים את עצמנו לתוך המשוואה. ההבטחה הזו אינה שייכת רק לעבר הרחוק של יציאת מצרים. היא רלוונטית בכל רגע ורגע בהיסטוריה העמוסה שלנו. לאורך כל הדורות קמו אויבים שביקשו לכלותנו, מהפרעונים והבבלים ועד ליוונים ולרומאים, ובכל דור ודור נמצא האויב התורן שמנסה להשמיד את הגחלת היהודית. אך המציאות מוכיחה פעם אחר פעם כי ישנה יד נעלמה שמכוונת את המציאות ומצילה אותנו מידיהם.

הכוח של "והיא שעמדה" טמון גם ביכולת שלנו להכיר טובה. כשאנו מודים על הישועות שהיו בעבר, אנו למעשה מזכירים לפני כיסא הכבוד את ההבטחה המקורית. הכרת הטוב היא המפתח לפתיחת שערים חדשים של רחמים. כשאנו משבחים את השם על הניסים הגדולים שנעשו לאבותינו במצרים, אנו מחזקים את האמונה שלנו בישועה שתבוא גם היום. ההודיה היא לא רק על מה שהיה, אלא היא הצהרת אמון על מה שיהיה.

הבטחה זו מלווה אותנו גם בימים מורכבים אלו. בכל פעם שנדמה כי צר ואויב סוגרים עלינו, עלינו לזכור את הכוס המורמת בליל הסדר. הקדוש ברוך הוא מצילנו מידם תמיד, ללא יוצא מן הכלל. הביטחון המוחלט הזה הוא שמאפשר לעם ישראל לשרוד כנגד כל הסיכויים הסטטיסטיים.

לסיום, כשאנו מביטים קדימה, אנו יודעים שההבטחה שהחלה עם אברהם אבינו וליבתה את הלבבות במצרים, תמשיך להוביל אותנו עד לגאולה השלמה. מתוך הכרת הטוב על כל הישועות שזכינו להן עד היום, אנו מתפללים ומאמינים שנזכה בקרוב לראות עין בעין גאולת עולם, כאשר ההבטחה האלוקית תתממש במלואה לעיני כל העמים.

להמשך קריאה
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו
שידור חי