בערב פסח זה קורה: המצווה שמגלה את הלב היהודי

יש רגעים כאלה לפני פסח, שבהם עם ישראל מתגלה במלוא יופיו. לא רק בניקיונות, לא רק בהכנות הקדחתניות - אלא דווקא בלב. בלב הפתוח. ביד הנותנת. במסורת העתיקה שנקראת בפשטות: קמחא דפסחא.

לא מדובר בעוד מנהג נחמד. זו נשמה של עם.

מקור המנהג העתיק של "קמחא דפסחא" - או בשמו הנוסף מעות חיטין - נעוץ כבר בימי חז"ל. בתלמוד הירושלמי, במסכת בבא בתרא, אנו פוגשים את היסודות הראשונים של הדאגה הציבורית לעניי ישראל לקראת חג הפסח.

המקרים הקשים שוברים את הלב - המסייעים יראו ישועות מעל הטבע! לחצו כאן>>>

עם השנים, המנהג התפשט בכל תפוצות ישראל. לא משנה אם מדובר בקהילה באירופה הקפואה או בכפר יהודי במזרח - היה דבר אחד משותף: אף יהודי לא יישאר בלי מצות וצרכי חג.

וזה לא מקרי.

פסח הוא חג החירות. אבל איזו חירות זו, אם השכן שלך רעב?

הרמב"ם, בלשונו הנוקבת, לא משאיר מקום לספק. בהלכות שביתת יום טוב הוא כותב: אדם שיושב עם משפחתו, אוכל ושותה, אך מתעלם מהעני - זו לא שמחת מצווה. זו שמחת כריסו בלבד.

מילים חריפות. אמת יהודית פשוטה.

ובהלכות חגיגה מוסיף הרמב"ם ומחדד: החובה היא לשמח את העניים והאומללים, כל אחד לפי יכולתו. לא בתיאוריה - במעשה. ביד פתוחה.

המקרים הקשים שוברים את הלב - המסייעים יראו ישועות מעל הטבע! לחצו כאן>>>

וגם בזוהר הקדוש הדברים נאמרים בחריפות גדולה עוד יותר. מי שסוגר את דלתו בפני העני ביום טוב - פוגע בעצם קדושת החג.

קמחא דפסחא היא לא צדקה רגילה. היא מבחן.

מבחן לערבות הדדית. מבחן לאמונה. מבחן להבנה שעם ישראל הוא משפחה אחת - ואם יש מישהו שאין לו, זה כבר עניין של כולנו.

ובימים שבהם עגלות הקניות מתמלאות, וההכנות בעיצומן - יש מי שעוצר רגע, פותח את הלב, ומזכיר לכולנו מהי יהדות אמיתית.

לא רק מה אוכלים בפסח.
אלא עם מי חולקים אותו.

השנה ערוץ 2000 נערך לחלוקת ענק של 'קמחא דפסחא', ובזכות תרומתכם אנחנו נאמר כן לכל הפניות

התקקשרו עכשיו: 073-3212952