שריפת ספרי התורה הובילה למסע מפתיע שאיש לא חלם

בקהילה היהודית בטורונטו התרחש אירוע מטלטל: אנטישמים פרצו לבית כנסת ושרפו כמה ספרי תורה. המעשה המזעזע הותיר את המתפללים המומים וכואבים, והחדירה למקום הקדוש עוררה סערה קשה בקהילה כולה. בתוך האווירה הזו, סיפורו של נער יהודי אחד קיבל תפנית מפתיעה והפך למסע התקרבות ליהדות שהשפיע על משפחתו כולה.

חיים קפלן, נער שגדל בבית לא שומר מצוות, שמע על שריפת ספרי התורה ולא הצליח להישאר אדיש. משהו במעשה הבזוי הזה הדליק בתוכו אש פנימית. הוא החליט להגיע לבית הכנסת שבו מתקיים מניין ילדים שמפעיל שליח חב"ד, הרב אברהם יעקב גלוכובסקי. המראה של הילדים המתפללים, האווירה החמה והשירה כבשו את לבו.

לאחר התפילה ניגש חיים אל הרב, נרגש וסוער, ושאל שאלה שמלווה יהודים רבים: איך הקב"ה מאפשר שחילול כזה של ספרי תורה יתרחש. הוא ציפה לתשובה פילוסופית או לנאום ארוך, אבל הרב השיב בפשטות וביושר שאין לו תשובה. דווקא הכנות הזאת, הימנעות מהתחכמות ותשובות קלישאתיות, נגעו בנער העדין והרגיש. מאז אותו יום חיים התחיל להגיע בקביעות לבית הכנסת, ולעתים הצטרף אליו גם אחיו.

עם הזמן הלימוד, התפילות והאווירה החסידית השפיעו על האחים. הם ביקשו מאמם לעבור ללמוד בבית ספר חב"די, כדי להעמיק בלימוד תורה ובקיום מצוות. האם, שלא באה מרקע דתי, היססה בתחילה, אך כשהתרשמה מהרצינות ומההשפעה הטובה על בניה הסכימה לבקשתם. צעד אחר צעד, הבית הלך והתחבר יותר לחיים של תורה ומצוות.

לקראת חג הפסח תכננו הילדים לנסוע לניו יורק, כדי להתארח אצל משפחה חסידית ולחגוג את החג בסמיכות לרבי מליובאוויטש. חיים כתב לרבי מכתב, סיפר על התכנית וביקש ברכה. תשובת הרבי הפתיעה אותם: הוא הנחה את הילדים להישאר בטורונטו ולחגוג את הפסח בבית ביחד עם אמם. הרבי הדגיש שעליהם ליצור קשר עם הרב גלוכובסקי ועם רב נוסף בעיר, הרב שוחט, שידריכו אותם כיצד להכשיר את הבית ולהיערך כהלכה לחג.

במענה להוראת הרבי הגיעו הרב גלוכובסקי והרב שוחט לבית המשפחה. הם ישבו עם האם, הסבירו לה בסבלנות את דיני הפסח, הדריכו כיצד להכשיר את המטבח, מה צריך לקנות, אילו כלים נדרשים ואילו מאכלים מתאימים. ההכנות המשותפות הפכו את הבית החילוני לשעבר לבית כשר למהדרין לקראת הפסח, והאם מצאה את עצמה שותפה מלאה בליל הסדר לצד ילדיה.

בינתיים, ערב פסח אצל הרבי בניו יורק היה כהרגלו מלא בהמוני חסידים שבאו לקבל מצות. הרב גלוכובסקי ניגש לרבי וביקש מצות מיוחדות גם בשביל האחים קפלן. הרבי שאל אם הילדים נמצאים בלילות הסדר יחד עם אמם, וכששמע שכן, נתן עבורם מצה שלמה ומיוחדת. היה בכך ביטוי עדין אך חד למשמעות שהרבי ייחס לאחדות המשפחה סביב שולחן הסדר ולחיזוק הבית היהודי מבפנים.

חלפו כארבעים שנה. הרב מנחם מענדל גלוכובסקי, בנו של הרב שהפעיל אז את מניין הילדים, נפגש בניו יורק עם חיים קפלן, שכבר הספיק להקים משפחה והפך לסב. במהלך השיחה העלו השניים זיכרונות מן העבר, וחיים סיפר שוב את סיפור שריפת ספרי התורה, השאלה הקשה ששאל את הרב, והדרך שעבר מאז. הוא התבונן לאחור ואמר: אז הרב לא ידע להסביר מדוע ה' איפשר שספרי תורה יישרפו, אבל היום, כשאני רואה לאן זה הוביל אותי ואת אחי, אני מרגיש שבמובן מסוים זו התשובה שקיבלתי.

כך הפך מעשה שנאה נגד סמל הקודש היהודי לגרעין של תהליך התחזקות, שהוביל להקמת בית יהודי מחובר יותר למסורת, למצוות ולתורה.

(פורסם בעלון שיחת השבוע 1368)