כך התכוננו הצדיקים לשבת: 10 הנהגות מיוחדות מגדולי ישראל לכבוד שבת

"ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדורותם ברית עולם: ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם..." (שמות ל"א, ט"ז).

אחים יקרים ואהובים, אמר הקב"ה למשה:
"מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה, ואני מבקש ליתנה לישראל" (מסכת שבת י ע"ב).

יום השבת קודש לה', יום קדוש ומבורך מכל הימים, יום מנוחה וקדושה יתרה. ביום הזה מעניק הקב"ה מתנה לעם ישראל ומתגלה רצון ה' בבריאת העולם, ולשם כך צריכה להיות הכנה לקבלת המתנה.

מובא בהלכה שיש להשתדל להכין לכבוד שבת קודש, וכל מעשה קטן שעושים לכבוד שבת יש לו ערך גדול מאוד.

לשם כך ליקטנו עבורכם את ההכנות האישיות של עשרה צדיקים זיע"א:

1. חכם יוסף חיים זיע"א

"וצריך כל אדם לייחד לו איזו הכנה לעשותה לכבוד שבת, בסוף היום קודם שילך לבית הכנסת להתפלל. ואנא עבדא (ואני עבד ה') מנהגי לתקן (להכין) נרות שבת סמוך להדלקתם"
(ספר בן איש חי, פרשת לך לך סימן ג').

2. הבבא סאלי זיע"א

רבינו הקפיד שלא לערוך את סעודות השבת במטבח או במרפסת הבית, אלא בחדר שייחד לסעודות השבת, באומרו:

"אם היה בא המלך, או שר גדול, או אדם חשוב להתארח בביתו של אדם - האם היה מקבלו במטבח או במרפסת הבית? חלילה וחס. וכאן שבת המלכה באה לביתו של אדם והוא מקבלה במטבח או במרפסת?"

עוד מסופר שרבינו הבבא סאלי זיע"א הקפיד לקנות סמוך למנחה בערב שבת איזה דבר מאכל או פירות במיוחד לכבוד שבת קודש.
(ספר ישראל סבא קדישא - הנהגות השבת).

3. האר"י הקדוש זיע"א

הזיעה שאדם מזיע בצורכי שבת היא סגולה למחיקת העוונות כמו הדמעות, ולכן צריך לטרוח הרבה בשביל כבוד השבת.
(בן איש חי, פרשת לך לך סימן ד').

4. הרב שמשון דוד פינקוס זצ"ל

"לקבל את השבת בנחת".

על אף זהירותו המופלגת בכל הנוגע לכבודה של שבת המלכה, והקפדתו ודקדוקו בכל ההכנות הנחוצות שהיו על הצד הטוב ביותר, עם כל זאת שמר מכל משמר להכניס את שבת המלכה אל ביתו בסבר פנים יפות, בנחת וברוגע, בלי לחץ ומתיחות באוויר.

לבני ביתו הסביר על פי הגמרא שיצר הרע עובד בערב שבת "שעות נוספות". הוא עושה כל דבר כדי ליצור אווירה של מתח ולחץ, כדי שלא להניח לנו לקבל את פני שבת המלכה כראוי.

בעוד שלחץ זה אינו אמיתי כלל, "ואין כאן אלא מעשה שטן".

והיה משנן ואומר: צריך לנצח את יצר הרע ברגעים אלו.

"חכם עיניו בראשו": בזמן ההכנות לשבת להיות בשמחה, בחיק המשפחה, להשמיע בביתכם שירי קודש משמחים ואפילו דברי הלכה וחידושי הפרשה. כך מסלקים את יצר הרע.
(ספר שמש וגבורתו חלק ב').

5. הגה"צ רבי אליהו לופיאן זצ"ל

מסופר שבעת אשפוזו בבית החולים היה שרוי בעילפון, והנה יום שבת התקרב.

בקשת המשפחה הייתה שלא להזכיר לרב ששבת מתקרבת, מפני שהזכרת יום השבת הייתה מכניסה אותו לסערת רגשות שהייתה מסוכנת במצבו.

ולכן לא הדליקו נרות שבת בחדרו ואף לא התהלכו בבגדי שבת.

אך כל זה לא הועיל.

ואז זה קרה. כעשרים דקות לפני השקיעה פניו של הרב האדימו מעט ושפתיו החלו לרחוש פסוקי זמירות שבת: "לכו נרננה".

אחיי ורעיי, על אף שלא אמרו לרב שהגיעה שבת, מלמל בשפתיו את מזמור קבלת השבת. נשמתו של יהודי חשה הנה - שבת המלכה מגיעה.
(ספר השבת בתפארתה).

6. רבי סלמן מוצפי זצ"ל

טוב מאוד שגם האיש וגם האישה, כאשר קונים איזה מוצר לכבוד שבת, וכן כאשר מבשלים או מסדרים את הבית, יאמרו: "לכבוד שבת".

וכשאומר כך, מלאכי השרת אומרים: אשרי העם שככה לו, וברכה וקדושה חלות ושורות על אותו עסק וחפץ, ונשמתו תאיר מאוד.
(עיין בספר שיבת ציון - מנהגי ערב שבת).

7. רבי אליהו חיים זצ"ל

מנהגו של אביו של הבן איש חי זיע"א היה להכין בסוף היום בערב שבת קערות מלאות במיני מתיקה ומיני פירות, ולהניחן על השולחן בסעודת ליל שבת.

מנהגו הטוב היה להרבות בפירות ומיני מתיקה על השולחן לכבוד שבת.
(ספר בן איש חי, פרשת לך לך סימן ג').

8. רבי אלימלך מליז'נסק זיע"א

בביתו של רבי אלימלך זיע"א, ככל שהתקרב יום השבת, חשו בני הבית בהתעלות המיוחדת ששרתה בחצרם הקדושה.

אף המשרתות והעוזרות שסייעו בבישול מאכלי השבת היו מפייסות זו את זו בערב שבת, כפי שנהגו בערב יום הכיפורים, מעוצמת הקדושה ששררה בביתו של רבי אלימלך.

וכולם כבר סיימו את ההכנות לשבת קודם חצות היום.
(ספר נועם אלימלך - פאר מקדושים).

9. רבי ישראל הכהן מראדין זיע"א - החפץ חיים

מסופר שבהיותו במי הטהרה במקווה היה אומר:

"בחסדך השפע עלי מקדושתך".

זו הייתה תפילתו של רבי ישראל הכהן מראדין זיע"א, בעל החפץ חיים, במי הטהרה.

בספר הקנה כתב: הטובל עצמו בערב שבת במקווה, הקב"ה מקבל תפילתו וקושר בו אהבתו.
(ספר השבת בתפארתה).

ועל כן כל הטובל בערב שבת זוכה לקבל נשמה יתרה.

10. רבי אברהם הלוי ברוכים זצ"ל

מדוע זכה לכינוי "ברוכים"?

משום שהיה חולף בין בתי העיר סמוך לכניסת השבת ומזהיר ומכריז בקול:

"עוד רגעים ספורים תגיע עת הדלקת הנרות של שבת המלכה! תברכו על הנר!"

וכך היה בכל ערב שבת.

בשל כך החלו בני העיר להוסיף לשמו את הכינוי "ברוכים", על שהזדרז להזכיר לעם להדליק ולברך על נרות שבת קודש.

רבי אברהם הלוי ברוכים, תלמיד האר"י הקדוש, הוא שראה את השכינה "עין בעין" בכותל המערבי, ושם ראה את השכינה בצורת לבושים שחורים לאות גלות עם ישראל.

יהי רצון שבזכות השבת עם ישראל ייגאל במהרה.

ועל כך אומרת הגמרא הקדושה:
"אלמלא שמרו ישראל שתי שבתות מיד נגאלים" (שבת קי"ט ע"ב).

בברכה,
הצב"י ארז קדוסי.