לקראת כינוס הקבינט המדיני-ביטחוני ביום ראשון הקרוב, מתחדדת המחלוקת בין ראש ממשלת המעבר בנימין נתניהו לבין יו"ר מפלגת "ישר!", גדי איזנקוט, שקיבל מנשיא המדינה יצחק הרצוג את המנדט להרכבת הממשלה הבאה. במוקד העימות עומדת האפשרות לפתוח במערכה צבאית נוספת מול איראן, בשעה שהממשל האמריקני מקדם מגעים להסדר עם טהראן.

ישיבת הקבינט, הראשונה מאז תחילת אוקטובר, צפויה לעסוק בהיערכות הביטחונית מול איראן. השרים יידרשו לבחון מחדש את ההחלטה שהתקבלה ב-4 באוקטובר, שעסקה בהגברת המוכנות לתרחישי תקיפה ומכת פתע.

אתמול (רביעי) שיגר איזנקוט מכתב חריג לנתניהו, ובו קרא לו להימנע מקבלת החלטות ביטחוניות מסוכנות בתקופת המעבר.

"אני פונה אליך כמי שעודנו אוחז בהגה השלטון וכמי שעודנו ממונה בשעה זו על ביטחון מדינת ישראל, צה"ל וכוחות הביטחון", כתב איזנקוט.

בהמשך הוסיף: "בשעה זו, כידוע היטב, אתה מכהן כראש ממשלת מעבר שלא זוכה עוד באמון הכנסת - 46 חברי כנסת בלבד עודם תומכים בהמשך כהונתך כראש ממשלה".

איזנקוט התייחס במכתבו גם לפרסומים מהשבועות האחרונים, שלדבריו מעלים חשש לשילוב שיקולים זרים בהחלטות הנוגעות לביטחון המדינה. בעקבות זאת דרש מראש הממשלה לנהוג בזהירות ובאחריות מוגברת בקבלת החלטות ביטחוניות ולאומיות.

נתניהו דחה את הטענות והשיב: "כל ההחלטות התקבלו משיקולים ביטחוניים בלבד, המכתב - חסר אחריות".

גורמים בכירים בגוש השינוי טוענים כי נתניהו מקדם אפשרות לפעולה צבאית חד-צדדית נגד איראן, למרות עמדתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שממשלו מנהל מגעים להסדר מול טהראן.

אותם גורמים אף טוענים כי אחת ממטרות המהלך היא "לשרוף" את ימי המנדט שניתנו לאיזנקוט. לפי דיווחים, גם הרמטכ"ל אייל זמיר ובכירים נוספים במערכת הביטחון מסתייגים מהמהלך.

מנגד, נתניהו מדגיש כי ישראל עומדת בפני רגעי מבחן, וכי הסרת האיום האיראני מחייבת הכרעה יסודית.

האם ממשלת מעבר רשאית להחליט על מלחמה?

לצד המחלוקת הפוליטית, עולה שאלת סמכותה של הממשלה היוצאת לקבל החלטה על פתיחת מערכה צבאית.

סעיף 40 לחוק יסוד: הממשלה קובע כי החלטה על פתיחה במלחמה, או על פעולה צבאית משמעותית העלולה להוביל למלחמה, מחייבת את אישור הממשלה או הקבינט המדיני-ביטחוני שהוסמך לכך. ראש הממשלה אינו רשאי לקבל החלטה כזו באופן עצמאי.

עם זאת, החוק אינו מבדיל בין ממשלה מכהנת לממשלת מעבר. בהתאם לסעיף 30 לחוק היסוד, הממשלה היוצאת ממשיכה למלא את תפקידיה עד להשבעת ממשלה חדשה, לרבות סמכויותיה בתחום הביטחון.

לצד זאת, פסיקת בית המשפט העליון מחייבת ממשלת מעבר לנהוג בריסון ובמידתיות בשל השינוי בלגיטימציה הציבורית שלה.

כאשר מדובר בצורך ביטחוני דחוף שאינו מאפשר דחייה, הממשלה מחזיקה במרחב פעולה רחב. לעומת זאת, החלטה על מבצע צבאי יזום שניתן להמתין עם ביצועו עשויה לעורר קושי משפטי וציבורי משמעותי יותר.

המגעים מול איראן נמשכים

העימות הפוליטי בישראל מתרחש במקביל למאמצים האמריקניים להגיע להסדר עם איראן.

סגן נשיא ארצות הברית, ג'יי.די. ואנס, שוקל להיפגש עם מוחסן רזאאי, בכיר ביטחוני איראני ומזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, במסגרת הניסיונות לקדם הסכם שיביא לסיום המלחמה בין המדינות.

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אישר לוואנס לקדם את המגעים, כאשר קטאר נבחנת כאחד המקומות האפשריים לקיום הפגישה.

נתניהו בוחן אפשרות לממשלת אחדות

במקביל להתפתחויות הביטחוניות והמדיניות, בסביבת נתניהו החלו להעביר מסרים בנוגע לאפשרות של הקמת ממשלת אחדות.

לפי הדיווח, בליכוד לא יתעקשו על צירופה של מפלגת עוצמה יהודית לממשלה כזו, אם ייפתח משא ומתן להקמתה.

המסרים הללו שונים מההתחייבויות שהשמיע נתניהו במהלך מערכת הבחירות, אז הצהיר כי ישמור על שותפיו הקואליציוניים, ובהם איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ'.

בסביבת ראש הממשלה אף הבהירו כי בן גביר לא יהיה חלק מממשלת אחדות אפשרית, בין היתר על רקע הביקורת הבינלאומית על התנהלותו.