אני פותח אלבום, רואה תמונה של הילדים כשהיו קטנים, מסתכל על הפנים שלהם ומנסה להבין איך הזמן עבר כל כך מהר. רק אתמול הם היו ילדים קטנים, והיום אני מסתכל עליהם ורואה כמה הם גדלו.

"מתנות החיים", אחד השירים שלי, נולד בדיוק מהמקום הזה. כי לפעמים תמונה עושה לנו משהו שמילים לא מצליחות לעשות. היא מזכירה לנו שהזמן לא מחכה לנו.

בהמשך השיר אני מתייחס לעצמי כאבא, ועל זה ש"עם אבא כמוני אולי לא פשוט". יש בזה משהו מאוד אישי. אני זמר, יש הופעות, נסיעות, הקלטות, שעות עבודה, ולפעמים גם ימים שבהם אני פחות בבית ממה שהייתי רוצה.

ובתוך כל זה אני משתדל לזכור את הדבר החשוב באמת: הילדים לא צריכים אבא מושלם. הם צריכים אבא שאוהב אותם, שנמצא בשבילם, שמקשיב להם ושמנסה בכל יום להיות קצת יותר טוב.

כל הורה מגלה בשלב מסוים שהילדים שלו הם אנשים בפני עצמם. הם גדלים, מתפתחים, מקבלים אופי משלהם ובונים את הדרך שלהם.

התפקיד שלנו הוא לא לכתוב להם את כל החיים, אלא לתת להם שורשים, אהבה, ערכים וביטחון, ואז לדעת גם לשחרר אותם לגדול לבד.

אני חושב על זה גם כשאני מסתכל על תמונות ישנות שלי עם הילדים. יש תמונות שאני זוכר בדיוק איפה הן צולמו, מה היה באותו יום ואפילו מה אמרתי להם.

אבל הילדים גדלו. ואני מבין שגם אני גדלתי יחד עם הילדים. למדתי להיות אבא תוך כדי הליכה, עם טעויות, עם רגעים טובים ועם הרבה אהבה.

אולי זאת המשמעות האמיתית של "מתנות החיים" - לא הכל תמיד פשוט. יש עייפות, יש דאגות. אבל אז מגיע הרגע הקטן - ילד מחבק, חיוך, שיחה בבית, או תמונה ישנה שנפתחת במקרה… ואז אתה מבין כמה קיבלת!