החשש הגדול ביותר של כל הורה טרי מתרחש דווקא ברגעים השקטים של הלילה. "תסמונת מוות בעריסה" היא תופעה טרגית שבה תינוקות בריאים נפטרים באופן פתאומי בשנתם, ללא כל אזהרה מוקדמת. במשך שנים, לא הייתה שום דרך לנטר את נשימת התינוק בסביבה ביתית. עד שבשנת תשנ"א נולדה הטכנולוגיה: בייביסנס.

חוקרים יהודים פיתחו חיישנים פסיביים ורגישים, המונחים ישירות מתחת למזרון העריסה אשר מסוגלים לחוש את התנועות הזעירות ביותר של בית החזה בעת הנשימה - אפילו דרך עובי המזרון והמצעים. האלגוריתם שפותח במערכת מנטר את התנועות הללו ללא הרף. במידה וקצב הנשימה יורד מתחת לסף הקריטי או שהתנועה נפסקת לחלוטין למשך 20 שניות, המערכת מפעילה מיד אזעקה חזקה שמזעיקה את ההורים.

עם זאת, ניטור ביתי הוא לא הרמטי וההמלצה הרפואית למניעת התסמונת היא שינה בטוחה: על הגב, על משטח קשיח, בלי שמיכות וצעצועים בעריסה.