סערה בקרב יהודים הפוקדים את קברי הצדיקים בפולין, בעקבות הצבת מכונות תשלום ושערים מסתובבים בכניסות לבתי עלמין יהודיים ולאתרים בעלי חשיבות היסטורית ורוחנית. על פי דיווחים שהתקבלו ממבקרים שהגיעו למקומות בשבוע האחרון, הכניסה לחלק מבתי העלמין מותנית בתשלום, ולפי הטענות קיימת גם דרישה לכניסה של ארבעה אנשים לפחות.

משמעות הדרישה, אם אכן היא נאכפת, היא שיהודי המגיע לבדו לבית העלמין כדי להתפלל על קברו של צדיק אינו יכול להיכנס באופן עצמאי.

במוקד הפרשה עומד ארגון FODZ, שבבעלותו כ-150 בתי עלמין יהודיים ברחבי פולין. בעקבות הצבת אמצעי הגבייה גוברת הדרישה בקרב גורמים בקהילות היהודיות לקבל הסברים על אופן ניהול האתרים ועל השימוש בכספים הנגבים מהמבקרים.

על פי הדיווחים, מכונות התשלום הוצבו בעיקר בבתי עלמין בדרום פולין, באזור גליציה.

בין המקומות שהוזכרו נמצא בית העלמין בליז'ענסק, שבו טמון הרה"ק רבי אלימלך מליז'ענסק זי"ע וצאצאיו. מקום נוסף הוא בית העלמין בלאנצוט, שבו כבר הוכן שער כניסה, ובו טמונים הרה"ק רבי נפתלי מרופשיץ זי"ע והרה"ק רבי אלעזר מלאנצוט זי"ע, בנו של בעל ה"בני יששכר" מדינוב.

מדובר באתרים שאליהם מגיעים מדי שנה אלפי יהודים מרחבי העולם, כדי להשתטח על קברי צדיקים, לשאת תפילה ולפקוד את קברי אבותיהם.

לאן הולך הכסף שנגבה מהמבקרים?

הצבת מכונות הגבייה מעוררת שאלות בקרב מבקרים, פעילים לשימור המורשת היהודית וגורמים בקהילות יהודיות ברחבי העולם.

בין היתר, הם מבקשים לדעת מי אישר את התקנת השערים, מהי הסמכות שמכוחה נגבים דמי הכניסה, מי אחראי להפעלת המערכת והאם קיימת שקיפות בנוגע להכנסות.

שאלה מרכזית נוספת נוגעת לייעוד הכספים: האם הם משמשים לתחזוקת בתי העלמין, לניקיונם, לשמירה עליהם ולשימורם?

לצד ההכרה בצורך לממן את תחזוקת האתרים, הטענות בדבר התניית הכניסה בתשלום ובמספר מינימלי של מבקרים מעוררות ביקורת. מבחינת המתנגדים למהלך, השאלה אינה רק כספית, אלא נוגעת לעצם האפשרות של יהודי להגיע לקברי אבותיו ורבותיו ולהתפלל במקום.

"הפכו להיות כר פורה לעסקנות מפוקפקת"

מאיר בולקה, יו"ר ארגון J-notations לשימור המורשת היהודית בפולין, מותח ביקורת חריפה על התנהלות ארגון FODZ.

לדבריו: "הארגון FODZ הוקם לפני עשרות שנים כדי לשמר את אתרי המורשת היהודיים אלא שבפועל הוא הפך להיות לאבן שואבת לעסקנים הן מקרב הקהילות היהודיות בפולין והן עסקנים מפוקפקים מרחבי העולם שהצליחו לחדור לעמדות ניהול של הארגון ובמקום לדאוג לאתרים אלה, לשמר אותם ולהפוך אותם לנגישים, הם הפכו להיות כר פורה לעסקנות מפוקפקת של גביית תשלומים ללא כל סיבה".

בולקה מוסיף וטוען כי אין הצדקה לגבות דמי כניסה מיהודים המבקשים לפקוד את קברי אבותיהם. לדבריו, כאשר מדובר באנשים ששורשיהם המשפחתיים טמונים בבתי העלמין הללו, גביית תשלום אינה מתקבלת על הדעת, הן מבחינה מוסרית והן מבחינת הצדק.

הדרישה: שקיפות ופיקוח על ניהול המקומות הקדושים

בתי העלמין היהודיים בפולין משמשים מקום מנוחתם של גדולי ישראל, אדמו"רים ורבנים, לצד אלפי יהודים שנקברו בהם לאורך הדורות. עבור המבקרים, מדובר במקומות בעלי משמעות דתית, משפחתית והיסטורית עמוקה.

כעת דורשים גורמים בקהילות היהודיות הסברים ברורים בנוגע למדיניות הגבייה, לצד שקיפות ופיקוח ציבורי על ניהול האתרים.

במרכז המחלוקת ניצבת השאלה האם ראוי להתנות את הכניסה לבתי העלמין הללו בתשלום, ובפרט כאשר על פי טענות המבקרים, אדם המגיע לבדו אינו יכול להיכנס להתפלל.