בגובה של יותר מחמישה קילומטרים מעל פני הים, בין רכסי הרים מושלגים ובתנאי מזג אוויר קיצוניים, פועלת תחנת הרכבת טאנגגולה שבטיבט. התחנה, המוכרת בספר השיאים של גינס כגבוהה בעולם, היא חלק ממסילת צ'ינגהאי טיבט, ונחשבת לאחד ממיזמי התחבורה יוצאי הדופן באזור.

התחנה נפתחה ביולי 2006, אך בניגוד לתחנות רכבת רגילות, היא אינה מיועדת לעלייה ולירידה שגרתית של נוסעים. תפקידה המרכזי הוא לאפשר לרכבות הנוסעות בכיוונים מנוגדים לחלוף זו על פני זו בקטעים שבהם קיימת מסילה אחת בלבד.

לשם כך הוקמו בתחנה מסילות נוספות, המאפשרות לרכבת אחת לעצור ולהמתין עד שהרכבת שמגיעה מהכיוון הנגדי תעבור. התחנה פועלת ללא צוות קבוע, באמצעות מערכות שליטה ובקרה מרחוק, לצד ביקורי תחזוקה תקופתיים.

האתגר הגדול: מחסור בחמצן

אחד הקשיים המרכזיים בהפעלת הרכבת באזור הוא הגובה החריג. ככל שעולים לגובה רב יותר, לחץ האוויר יורד, וכמות מולקולות החמצן הזמינות בכל נשימה פוחתת.

כדי להתמודד עם התנאים, הרכבות הנוסעות בקו מצוידות במערכות מיוחדות להעשרת האוויר בחמצן בתוך הקרונות. בנוסף, לצד מושבי הנוסעים מותקנים פתחים אישיים שאליהם ניתן לחבר צינוריות נשימה, שמסופקות על ידי צוות הרכבת בהתאם לצורך.

לא רק החמצן: גם מזג האוויר מציב אתגר

מלבד הגובה, התחנה והמסילה נדרשות להתמודד עם קור קיצוני, רוחות חזקות ושינויים חדים בטמפרטורות.

לצורך כך הותקנו לאורך התשתיות מערכות ניטור מתקדמות, המאפשרות לזהות שינויים חריגים בתנאי מזג האוויר ולהעביר התרעות לצוותי הבקרה, כדי שיוכלו להגיב במהירות ולשמור על תנועת הרכבות.

כך, במקום שבו תנאי הסביבה מקשים אפילו על הנשימה, ממשיכה לפעול תחנת הרכבת הגבוהה בעולם, המאפשרת תנועת רכבות באזור הררי ומאתגר במיוחד.