ניסוי יוצא דופן שהחל לפני כשנתיים הפך לתופעה מסקרנת: יוצר התוכן איהר הנצקה (Ihar Hnedzka) החליט לשפוך מדי יום קילוגרם סוכר לבן על קן נמלים גדול ביער, במשך חודש שלם, כדי לבדוק כיצד תשפיע כמות המזון החריגה על התנהגותן.

הנצקה הציג את הניסוי בהומור כניסיון להעניק לנמלים עושר פתאומי, ליצור אינפלציה ולמוטט את הכלכלה שלהן. הוא ביקש לבדוק אם שפע המזון יגרום להן להפסיק לעבוד ולצאת ל"פנסיה מוקדמת", אך התוצאה הייתה הפוכה: הנמלים המשיכו לעבוד ולאסוף את הסוכר שהצטבר סביב הקן.

הניסוי, שסרטוניו צברו מאות מיליוני צפיות, לא הסתיים בחלוקת הסוכר. בהמשך החל הנצקה לפזר סביב הקן גם אבקת חלבון המיועדת לספורטאים, ובאחד המקרים אף העניק לנמלים תערובת של משקה אנרגיה ודבש. את בחירת המזון הוא העביר בחלק מהמקרים להכרעת הגולשים, באמצעות סקרים שבהם השתתפו מאות אלפי אנשים.

שני קני נמלים ושביל אחד של סוכר

באחד משלבי הניסוי החליט הנצקה לבדוק כיצד תגיב מושבת הנמלים הגדולה לנוכחותה של מושבה קטנה יותר בקרבת מקום. לשם כך יצר שביל סוכר שחיבר בין שני הקנים, במטרה לבחון אם התחרות על המזון תוביל למאבק.

בפועל, מלבד קטטה קלה בין הנמלים, לא התפתח עימות משמעותי. הקן הגדול השתלט על מרבית המשאבים והמשיך לאסוף את המזון.

הנצקה התייחס בהומור לתוצאות ואמר: "הגולשים אמרו לי שהסוכר יתסס ויהרוס את הקן, אבל בפועל הן אוכלות הכל בלילה וישנות כמו תינוקות. הקן רק הולך וגדל מדי שנה, אני מחכה שהן יבנו לי פסל מזהב".

מדוע הנמלים לא הפסיקו לעבוד?

להתנהגות הנמלים יש הסבר ביולוגי. נמלים נעזרות בחומרים כימיים המכונים פרומונים כדי לתקשר זו עם זו ולסמן מסלולים המובילים למקורות מזון.

כאשר כמות גדולה של סוכר מופיעה בסמוך לקן, נמלים רבות מתגייסות לאיסופו. פעילות זו עשויה להשפיע על חלוקת העבודה במושבה, שבה הנמלים עוסקות גם בניקוי המחילות, בשמירה על המלכה ובטיפול בזחלים.

בניגוד לרעיון המשעשע שעמד מאחורי הניסוי, הנמלים אינן מפסיקות לעבוד כאשר עומד לרשותן מזון בשפע. הן ממשיכות לאסוף את המשאבים הזמינים ולהעביר אותם לתוך הקן, לפני שגשם או בעלי חיים אחרים ימנעו מהן לנצל אותם.

הסוכר מספק לנמלים הבוגרות אנרגיה, אך אינו יכול לשמש כמקור המזון היחיד של המושבה. המלכה והזחלים זקוקים גם לחלבונים לצורך גדילה והתפתחות. כאשר הנצקה פיזר אבקת חלבון סביב הקן, הנמלים אספו אותה במהירות והעבירו אותה לתוך המחילות.

הניסוי שהעלה שאלות על עושר ועבודה

מעבר להתנהגות הנמלים, הניסוי עורר דיון על הקשר בין שפע כלכלי לבין הרצון לעבוד. גולשים מתחומי הפילוסופיה, הסוציולוגיה והכלכלה השתמשו בסיפור כמשל לחברה האנושית, והעלו שאלות על האופן שבו בני אדם היו מתנהגים אילו עמד לרשותם כסף ללא הגבלה.

האם אנשים היו ממשיכים לעבוד גם ללא צורך כלכלי? והאם מחסור הוא גורם הכרחי שמניע חברה לפעולה?

אצל הנמלים, לפחות, התוצאה הייתה ברורה: כמויות המזון הגדולות לא גרמו להן להפסיק לעבוד. הן המשיכו לאסוף את הסוכר, לנצל את המשאבים שהגיעו אליהן ולפתח את המושבה, שהלכה וגדלה לאורך תקופת הניסוי.