כמעט כל מי שבא אלי, קרוב למאה אחוז מהמקרים, מספרים לי כל מיני סוגי צרות שבעולם.
ה' מזכה אותי תמיד לומר להם: 'תדעו לכם, הבעיה שלכם, שאתם לא בשמחה!'
הם חשבו שאני אגיד להם איזה משהו אחר, אבל האמת היא ששורש כל הבעיות והצרות שיש בעולם הזה - שהבן אדם לא בשמחה. הוא לא שמח בחלקו. הוא לא שמח להיות יהודי. זו הסיבה למידת הדין שיש עליו.
אם אדם לא שמח זו סיבה שיבואו עליו כל הצרות שבעולם. וזה כתוב כבר בחומש, בפרשה של הקללות, שהסיבה שבאות כל הקללות היא: "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב". יהדות זו שמחה!
לשמוח בכל מצווה, בכל מילה של תורה, בכל זכייה!
אתה עומד להתפלל, אתה שמח!
תן חיוך! תגיד תודה לה'. תתחיל את התפילה בשמחה: "השם! שפתי תפתח!" איזו זכות לדבר עם ה'. לדבר עם המלך. למה רק לבכות?! תן חיוך!
בורא עולם הוא כל יכול. מה אתה דואג? תן חיוך!
יש פתגם חסידי מוכר שאומר ככה: "עצבות נועלת שערי שמים". אתה מבין? אתה בא להתפלל, אבל בגלל שאתה בעצבות אתה עלול חלילה לגרום להיפך. אתה רוצה לפתוח שערי שמים אבל בלי כוונה אתה נועל אותם.
אז מה כן? תראה מה אומר הפתגם בהמשך: "תפילה פותחת שערים נעולים", את זה אתה כבר יודע! אבל יש עוד משהו אחד: "והשמחה - בכוחה לשבר חומות!"
מבין יהודי יקר? מי לא רוצה לשבר חומות? אתה כבר מגיע להתפלל. ברוך ה'. לא צריך לקחת אותך לתפילה בכוח. ישתבח שמו.
עכשיו נשאר לך רק דבר אחד, ואני לא אומר שזה דבר קל, אבל אם תחשוב על הבורא שהוא כל יכול, ועכשיו אתה יכול לשבור את כל החומות - אשריך! זו כבר לבד סיבה שתתחיל לחייך!
אני אומר "לשם ייחוד" לפני שאני מספר בדיחה ומקיים את המצווה להיות בשמחה ולשמח יהודים. למה לא?! אני מחפש בדיחות כל הזמן, מחפש לשמח את בורא עולם בעשיית מצוות בשמחה, מה יש?
