נערה צעירה בשם חגית נקלעה למשבר קשה ביחסיה עם הוריה, כולל התפרצויות זעם ומרידות תכופות. הם הגיעו לטבריה, ונכנסו למעונו של הצדיק הרב חזקיהו דב קוק שליט"א, שהקב"ה ישלח לו רפואה שלימה.
הרב העמיק בדבר והסיק: "השם שלה טעון שינוי".
הוא פתח את ספר 'שמואל' והראה להורים דבר מדהים: חגית מוזכרת בתנ"ך בעיקר בהקשר של מרד. בנה, אדוניה בן חגית, מרד בדוד המלך וניסה להמליך את עצמו עוד בחיי אביו.
בניגוד לנשות דוד האחרות, חגית כמעט ואינה מוזכרת כרעייתו של המלך, אלא רק כאימו של אדוניה המורד. הרב הסביר כי התדר הרוחני של שם זה נקשר בתנ"ך לעניין של התנשאות ומרידה בהורים, ומשם יונק הקושי של הבת.
כיצד מתקנים? השם חגית מגיע מלשון "חג", וסתם "חג" בתורה הוא חג הסוכות. "לכן", המליץ הרב, "יש לשנות את שמה לשם יסְִכָהּ".
חז"ל מלמדים שיסכה היא שרה אמנו, לה היו שני שמות הרומזים לשני החגים הגדולים: שרה - מלשון שררה וניצחון, הרומז לחג הפסח שבו עם ישראל הפך לבני מלכים. יסכה - מלשון "סוכה".
לאחר המעשה, הפנו את תשומת ליבו של הרב למובא ב'מחזור ויטרי' (סימן ש"נ), שם מופיעה רשימה של 78 צדיקי עולם כנגד 78 המילים שבפרשת האזינו, והאישה היחידה שמוזכרת שם כצדקת היא חגית.
כששמע זאת הגר"ד קוק שליט"א, השיב בבהירות: אכן, אמת הדבר. חגית המקראית הייתה צדקת גדולה בזכות עצמה. אך כיוון שההוראה וההדרכה שלנו מגיעות מתוך פשטי המקראות בתנ"ך, ושם היא נזכרה רק בהקשר של אם הבן המורד, מוטב ונכון יותר לקרוא לנערה בשם אחר, שיעניק לה כוחות חיוביים לבנות את נפשה מחדש.
