הוספת האות ה' לשמותיהם של אברם ושרי לא הייתה עניין סמנטי או קוסמטי בלבד. חז"ל מגלים לנו שהקדוש ברוך הוא נטל את האות ה', האות שבה נברא העולם הזה ("בהבראם" - בה' בראם), ושתל אותה בתוך זהותם.

הוספת האות הזו הייתה הרחבה פיזית ורוחנית של צינורות השפע שלהם, והיא זו ששינתה עבורם את חוקי הטבע.

אמא מודאגת סיפרה לי כי בתה נשואה כבר תקופה ארוכה, והם עדיין מצפים ומייחלים לילד שימלא את הבית באור.

פניתי אל האם ושאלתי אותה שאלה פשוטה לכאורה: "איך אתם קוראים לבת שלכם ביומיום?"

האם הביטה בי מופתעת וענתה: "שמה הוא יהודית"

שאלתי שוב: "יהודית? כך אתם קוראים לה בבית?"

כאן היא עצרה, חשבה רגע ואמרה: "נו, אתה יודע איך זה, בגלל הסלנג והדיבור המהיר ביומיום כולם קוראים לה יודית".

באותו רגע הרגשתי תחושת בהירות רוחנית עצומה. האות ה', אות הבריאה, אות הפריון, האות שבלעדיה אברהם ושרה לא יכלו להביא חיים לעולם - פשוט נשמטה ונמחקה משמה של הבת בשל הרגל.

במקום לקרוא לה בשמה המלא והקדוש, הם צמצמו את השם וגרעו ממנו את כוח ההולדה.

הם לקחו את המשימה הזו ברצינות, וכעבור 11 חודשים בלבד מאותו מפגש, זכיתי לקבל את הטלפון המרגש שהודיע לי על ברית המילה.

לפעמים אנו נוטים לזלזל בכינויי חיבה, בקיצורי שמות או בסלנג יומיומי. אנו חושבים שזה "רק קיצור נוח".

אך פרשתנו מזכירה לנו שלכל אות יש משקל, לכל הגייה יש משמעות, ואות אחת קטנה יכולה להיות ההבדל בין חסימה לבין ישועה.