השקנאי הוא אחת הציפורים המרשימות והמסקרנות בטבע. המקור העצום, שק העור המפורסם והרגלי האכילה יוצאי הדופן שלו הפכו אותו לבעל חיים שקשה להתעלם ממנו. מאחורי המראה המוכר מסתתרות כמה יכולות מפתיעות במיוחד.
1. המקור שיכול להגיע לאורך של כ-45 סנטימטרים
אחד מסימני ההיכר הבולטים ביותר של השקנאי הוא המקור הארוך שלו. אצל חלק מהשקנאים הוא יכול להגיע לאורך של כ 45 סנטימטרים ומשמש ככלי מרכזי להשגת המזון.
2. שק שיכול להכיל כמות עצומה של מים
מתחת למקור נמצא שק עור גדול וגמיש. אצל השקנאי האמריקאי הלבן הוא מסוגל להכיל 11 ליטרים של מים, כמות הגדולה פי שלושה בערך מקיבולת הקיבה שלו.
אבל בניגוד למה שאולי נדמה, השקנאי אינו מסתובב עם מאגר מים בתוך המקור. בזמן הציד הוא גורף יחד מים ודגים, מנקז את המים החוצה ולאחר מכן בולע את המזון שנותר.
3. אין לו אפילו שן אחת
למרות התיאבון הגדול, לשקנאי אין שיניים. את המזון הוא בולע, ומערכת העיכול שלו מסוגלת להתמודד גם עם חלקים קשים כמו עצמות, קשקשים ונוצות.
4. הוא לא תמיד בודק אם הטרף בכלל מתאים
דגים הם המזון העיקרי של השקנאים, אבל לעיתים הם מנסים לתפוס ולבלוע גם בעלי חיים אחרים שנמצאים בהישג מקורם. התיאבון והאינסטינקט שלהם עלולים לגרום להם לנסות להתמודד אפילו עם טרף שנראה גדול מכדי שיוכלו לבלוע אותו.
לעיתים ניתן לראות אותם מנסים להכניס למקור גם דברים שכלל אינם מזון. במפגש עם בני אדם הם אף עשויים לנסות לתפוס באמצעות המקור יד או ראש, אף שכמובן אין פירוש הדבר שהם מסוגלים לבלוע אדם.
5. כמעט שני קילוגרמים של מזון ביום
שקנאי בוגר מסוגל לאכול מדי יום כמות מזון שמגיעה לכ 1.8 קילוגרמים. מדובר בכמות משמעותית ביחס למשקל גופו, ורוב התפריט מורכב מדגים.
6. יש שקנאי שצולל מגובה של כ 20 מטרים
השקנאי החום נוקט שיטת ציד מרשימה במיוחד. הוא מסוגל לצלול אל המים מגובה של עד כ 20 מטרים, לפגוע במים בעוצמה ולגרוף את הדגים באמצעות המקור.
7. הם יודעים לצוד כקבוצה
שקנאים לבנים אינם מסתמכים רק על ציד עצמאי. לעיתים הם משתפים פעולה ומסתדרים בשורה או בחצי עיגול על פני המים.
באמצעות תנועות הכנפיים הם דוחפים את הדגים לעבר מים רדודים, מרכזים אותם באזור מצומצם וכך מקלים על חברי הקבוצה לגרוף את המזון.
8. ויש עוד פרט מפתיע: הנשימה
גם מערכת הנשימה של השקנאי מותאמת לאורח חייו. נחיריו חסומים באמצעות מבנים הקשורים לבלוטות המלח, המסייעות לגופו להתמודד עם עודפי מלח, ולכן הוא נושם בעיקר דרך הפה.
המקור העצום, שיטות הציד והתיאבון המרשים הם רק חלק מהמערכת המורכבת שניתנה לשקנאי ומאפשרת לו להשיג את מזונו ולשרוד בסביבתו.
