למרות הסכם המסגרת שנחתם עם ישראל ביוני, צבא לבנון מתקשה לעמוד בדרישות הביטחוניות בשטח, בעוד חיזבאללה ממשיך לשמר נוכחות והשפעה בדרום לבנון באמצעות גופי רפואה, סיוע ושיקום. כך עולה ממחקר של מכון עמית למחקר טרור ומודיעין.
אחד המוקדים המרכזיים שנבחנו במחקר הוא הכפר זוטר אל ע'רביה, שהוגדר כאחד מאזורי הפיילוט שבהם אמור הצבא הלבנוני לפעול לפירוק תשתיות חיזבאללה ולמנוע את חזרתם של אנשיו.
אלא שלפי הממצאים, בפועל הורשו פעילי חיזבאללה לשוב לכפר, ובהם אנשי יחידת "ראבט", העוסקים בתיאום צבאי ובהטמעת תשתיות. עוד נטען כי במחסומים שמפעיל צבא לבנון לא מתבצעת בדיקה מספקת של זהות הנכנסים לכפר, וגם כלי רכב אינם עוברים חיפוש באופן שיטתי.
גופי הסיוע של חיזבאללה נשארים בשטח
לצד הנוכחות האנושית של פעילי הארגון, ממשיכים לפעול בכפר גם גופים המזוהים עם חיזבאללה. אחד מהם הוא ארגון הבריאות האסלאמי, הכפוף למועצה המבצעת של חיזבאללה ומפעיל מרפאות ואמבולנסים.
לפי הדיווחים שהובאו במחקר, אמבולנסים של הארגון מורשים להיכנס לכפר, בעוד כניסתם של אמבולנסים מטעם הצלב האדום נמנעת.
גוף נוסף הפועל במקום הוא אגודת "ותעאונו", המספקת לתושבים מזון ופתרונות דיור ופועלת גם למיפוי נזקים. בראש האגודה עומד עפיף שומאן, שעל פי המחקר גייס תרומות באמצעות מוסד "אל קרד אל חסן" המזוהה עם חיזבאללה.
במכון עמית מעריכים כי פעילותם של גופים אלה אינה מסתכמת במתן סיוע אזרחי בלבד, אלא מסייעת לחיזבאללה לשמר את תלות האוכלוסייה בו ולהמשיך לבסס את השפעתו המקומית.
הפער בין ההסכם למציאות
המחקר מצביע גם על מגבלות משפטיות שמקשות על צבא לבנון לבצע חיפושים בנכסים פרטיים, דבר שמצמצם את יכולתו לאתר תשתיות צבאיות שהוסתרו בשטח.
לפי ההערכה המובאת במחקר, כל עוד חיזבאללה נותר הכתובת המרכזית עבור התושבים בתחומי הרפואה, הסיוע והשיקום, ובמקביל משמר את אנשי השטח שלו בכפרים, עצם העברת האחריות הרשמית לצבא לבנון אינה מספיקה כדי להביא לניתוק אחיזתו באזור.
בפועל, הממצאים מעלים פער משמעותי בין הדרישות שנקבעו בהסכם המסגרת לבין היישום בשטח, וממחישים את הקושי של המדינה הלבנונית לדחוק את חיזבאללה ממוקדי ההשפעה שביסס לאורך השנים.
