ראש של ג'ירפה, פסים של זברה: במשך שנים היא נחשבה לאגדה, עד שהתגלתה האמת

עמוק בתוך יערות הגשם הסבוכים של קונגו מסתתר אחד מבעלי החיים המיוחדים בעולם. גופו חום כהה, רגליו מכוסות בפסים שחורים ולבנים המזכירים זברה, ועל ראשם של הזכרים קרניים קטנות. במשך דורות הכירו בני שבט הפיגמים את החיה היטב, אבל עבור חוקרים אירופאים היא נותרה במשך שנים בגדר תעלומה.

המקומיים סיפרו על חיה גדולה וחמקמקה שחיה במעמקי היער ונראית במידה מסוימת כמו שילוב בין חמור לזברה. החוקרים המערביים, שלא הצליחו לראות אותה בעצמם, התייחסו לסיפורים בספקנות והיו שסברו כי מדובר בחיה מיתולוגית או בסיפור עם.

המפנה הגיע בשנת 1899, כאשר מושל אוגנדה הבריטי, סר הארי ג'ונסטון, החליט לבדוק את העדויות. לאחר שסייע לקבוצה מבני שבט הפיגמים שנחטפו בידי מציגים בלגים, הם הבטיחו לסייע לו למצוא את החיה שאותה כינו "אוקאפי".

ג'ונסטון אמנם לא הצליח לראות אוקאפי חי, אך המקומיים העבירו לידיו פיסות עור שעליהן פסים המזכירים את אלו של הזברה. כשהדגימות הגיעו למדענים בלונדון, הם סברו בתחילה כי מדובר במין חדש של זברה ואף העניקו לו את השם המדעי Equus johnstoni.

ואז הגיעה הגולגולת

בשנת 1901 הצליח ג'ונסטון להשיג גולגולת ושלד של החיה. הממצאים שהגיעו למוזיאון הבריטי שינו את התמונה לחלוטין.

מבנה הגוף והקרניים הקטנות הראו כי למרות הפסים הבולטים, האוקאפי אינו קרוב של הזברה. למעשה, מדובר בקרוב המשפחה החי היחיד של הג'ירפה.

הגילוי עורר התרגשות גדולה בעולם המדע ואף זכה לכינוי "התגלית הזואולוגית הגדולה של המאה ה-20".

נראה כמו זברה, קרוב דווקא לג'ירפה

המראה של האוקאפי מסביר מדוע הוא הצליח לבלבל את החוקרים. גופו מכוסה פרווה בגוון חום שוקולד כהה, המשתלבת היטב בצמחייה הצפופה של היער, ואילו על רגליו מופיעים פסים אופקיים בשחור ולבן.

הפסים מעניקים לו הסוואה בסביבה שבה הוא חי וגם מסייעים לגורים לזהות את אימם ולעקוב אחריה.

בדומה לג'ירפה, לאוקאפי לשון ארוכה וגמישה בגוון כחול שחור, שאורכה כ-30 עד 45 סנטימטרים. היא משמשת אותו לקטיפת עלים ואף לניקוי העיניים והאוזניים. לזכרים יש גם קרניים קטנות המכוסות בעור, הדומות לאלו של הג'ירפה.

קשה מאוד להבחין בו בטבע

האוקאפי הוא בעל חיים צמחוני הניזון מעלים, ניצנים, פירות ופטריות. הוא חי ביערות הגשם העבותים והמבודדים של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו ונחשב לחיה ביישנית וחמקמקה במיוחד.

הוא פעיל בעיקר בשעות החשיכה וניחן בחוש שמיעה מפותח מאוד, שמאפשר לו לזהות את התקרבותם של בני אדם ולהיעלם בין עצי היער עוד לפני שיצליחו להבחין בו.

המאבק על עתידו של האוקאפי

יותר ממאה שנה לאחר שהתגלה למדע המערבי, עתידו של האוקאפי עדיין אינו מובטח. החיה חיה בטבע רק ביערות הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, והיא נתונה בסכנת הכחדה חמורה.

מלחמות אזרחים, ציד בלתי חוקי וכריית מחצבים באזור מאיימים על סביבת המחיה שלה. בשמורת האוקאפי בקונגו מתנהל מאבק מתמשך, ולעיתים אף מסוכן וחמוש, במטרה להגן על בעל החיים הנדיר מפני היעלמות.

כך, החיה שבמשך שנים נחשבה בעיני חוקרים מסוימים לסיפור מקומי התגלתה כאחד מבעלי החיים יוצאי הדופן של אפריקה: יצור בעל פסים המזכירים זברה, גוף המותאם להיעלמות בתוך היער, וקשר משפחתי מפתיע דווקא לג'ירפה.