בעקבות המקרה המדאיג בכנרת. האם התן מאיים על הציבור?

בעקבות המקרה המבעית בכנרת, שב ועולה לדיון הציבורי החשש מפני התן הזהוב והאפשרות שהוא מהווה סכנה ממשית לבני אדם. עם זאת, הידע המדעי הקיים כיום מצביע על כך שמדובר בחיית בר שנוהגת בדרך כלל להימנע ממגע ישיר עם בני אדם, וכי מקרי תקיפה נחשבים לנדירים יחסית.

התן הזהוב, טורף בינוני ממשפחת הכלביים הנפוץ ברחבי ישראל, ידוע ביכולתו להסתגל למגוון רחב של סביבות מחיה. תזונתו כוללת מכרסמים, בעלי חיים קטנים, פירות, צמחים ופגרים. אף שניתן להבחין בו לא פעם בקרבת יישובים, התנהגותו הטבעית היא לשמור מרחק מבני אדם.

גם בעולם לא תועדו מקרים רבים של תקיפות. בדוח מקצועי שהוכן עבור משרד החקלאות והטבע בהולנד על ידי מכון המחקר הסביבתי באוניברסיטת ואחנינגן, ציינו החוקרים כי בעת הכנת המחקר לא היו ידועים באירופה מקרים מתועדים של תקיפות בני אדם בידי תנים זהובים.

לדברי החוקרים, הסיכון למפגש בעייתי גדל בעיקר כאשר תנים מתרגלים לקרבת בני אדם ולמקורות מזון זמינים. פחי אשפה פתוחים, שאריות מזון באתרי קמפינג או האכלה מכוונת, עלולים לגרום להם לאבד בהדרגה את החשש הטבעי ולהתקרב יותר ויותר לאזורים מאוכלסים.

לצד זאת, קיימים מצבים חריגים שבהם תן עלול להפגין התנהגות מסוכנת. אחד הגורמים המרכזיים לכך הוא מחלת הכלבת, שעלולה לגרום לשינויים קיצוניים בהתנהגות, לאובדן מוחלט של הפחד מבני אדם ולתוקפנות חריגה. גם תנים פצועים, חולים או כאלה שפיתחו תלות במזון שמקורו בבני אדם, עשויים להגיב באגרסיביות ולפעול באופן שאינו אופייני למין.

ברשויות הטבע מדגישים כי מניעת המקרים הללו מתחילה בהתנהלות נכונה של הציבור. הימנעות מהאכלת חיות בר, סגירה מסודרת של פחי אשפה ופינוי שאריות מזון מאזורי מגורים ומאתרי טיולים, הם צעדים מרכזיים לצמצום החיכוך בין בני אדם לתנים. ככל שחיות הבר ימשיכו להסתמך על מקורות המזון הטבעיים שלהן וישמרו על מרחק מבני אדם, כך יפחת גם הסיכון למפגשים מסוכנים.