רוצים פרנסה בשפע? זה מה שמובא בקבלה כבר לפני דורות

הבסיס לעשירות מתחיל בהכרה הפנימית של דברי חז"ל הנודעים: "איזהו עשיר, השמח בחלקו".

מעבר לכך, חז"ל הורו לנו את הדרך המעשית: "עשר תעשר, עשר בשביל שתתעשר".

דורשי רשומות מצאו כי אם לוקחים מעשר מן האותיות של המילה "תעשר" (מעשר מהתי"ו שהיא 400 הוא 40, מעשר מהעי"ן שהיא 70 הוא 7, מעשר מהשי"ן שהיא 300 הוא 30 ומעשר מהרי"ש שהיא 200 הוא 20), מקבלים את אותיות "מזלך".

הדבר מלמד שמזלו של האדם תלוי ישירות במצוות המעשר. הקדוש ברוך הוא אף קרא לנו לבחון אותו בזאת, והבטיח לפתוח את ארובות השמיים בשפע אינסופי.

העושר נובע מיכולת הנתינה. כשאדם הופך לצינור של השפעה ואינו קופץ את ידו, הוא יוצר סירקולציה של שפע שמאפשרת לאור השמימי לזרום דרכו בעוצמה גדולה יותר.

בזוהר הקדוש מסופר על תלמיד חכם שהיה עני מרוד.

רבי שמעון בר יוחאי הדריך אותו בסוד נטילת הידיים, וקבע כי מי שרוצה לזכות בעשירות, עליו ליטול את ידיו בשפע גדול של מים.

כאשר ראה רבי שמעון שהתלמיד מקפיד על כך, בירך אותו במילים: "מלא ידיו מברכותיך".

הזוהר מספר שבאותה שעה מצא אותו אדם אוצר ונתעשר עושר רב.

סגולה זו מובאת גם להלכה בשולחן ערוך, והיא מבוססת על הרעיון שמי שנוהג בנדיבות וברוחב לב כלפי המצווה, השמיים נוהגים עמו במידה כנגד מידה.

השפע הפיזי קשור קשר בל יינתק לשפע הרוחני שאנו מזרימים במעשינו, ובאמצעות נטילה בהרחבה ובמתן צדקה, נפתחים שערי הברכה וההצלחה לכל אדם.

מצוות הצדקה היא המצווה היחידה שעליה נאמר כי הקדוש ברוך הוא מרשה לבני האדם לנסות אותו בה.

הקדוש ברוך הוא אומר: "בחנוני נא בזאת" - נסה את ה' והיווכח במו עיניך בכך שברכת ה' תעשיר אותך על ידי שתרבה במצוות הצדקה.

היו צדיקים שהורו ליהודים בעלי יכולת שלא זו בלבד שעליהם להרבות בצדקה, אלא שעליהם לתת צדקה עד שיכאב להם. מדובר היה בעשירים גדולים מאוד, שנדרשו לתת לשם כך סכומים מופלגים.

וכולם נוכחו לראות כיצד הם הצליחו ועלו מעלה מעלה.