הברכה שנאמרת מדי יום ומזכירה את הנס הגדול שבגוף האדם

רוב בני האדם מברכים את ברכת "אשר יצר" באופן קבוע, אך לא תמיד עוצרים לחשוב על המשמעות העמוקה הטמונה בה. למעשה, הברכה הזו נתקנה כדי להזכיר לנו את אחד החסדים הגדולים ביותר שהקב"ה עושה עמנו בכל רגע ורגע.

כאשר אדם מסיים להתפנות, הוא מברך את בורא עולם על כך שברא את גוף האדם בחכמה מופלאה. גוף האדם מורכב ממערכות רבות הפועלות בהרמוניה מושלמת. המזון שאנו אוכלים מתפרק בגוף, החומרים החיוניים נספגים במקומות הנדרשים, ואילו הפסולת מופרשת החוצה בצורה מסודרת ומדויקת.

היכולת הזו נראית לנו טבעית ופשוטה, אך למעשה מדובר בפלא עצום. אילו אחד מהפתחים שבגוף היה נסתם, או לחלופין נפתח באופן שאינו תקין, היה הדבר עלול לסכן את קיומו של האדם. לכן אנו מזכירים בברכה כי ללא אותה מערכת מדויקת ומופלאה, אין אפשרות להתקיים אפילו זמן קצר.

מעבר לכך, כל התהליך מתרחש ללא מאמץ מיוחד מצד האדם. הגוף עצמו מאותת מתי יש צורך להתפנות, וכל הפעולות מתבצעות בצורה טבעית לחלוטין. אין צורך בהתערבות חיצונית, בטיפול רפואי או במיומנות מיוחדת. דווקא משום שהדבר כה שגרתי, קל לשכוח עד כמה מדובר בחסד יומיומי שאין לו מחיר.

יש להקפיד במיוחד על אמירת הברכה בכוונה, מתוך הבנה שהבריאות אינה דבר מובן מאליו. ידועה גם הסגולה המיוחסת לברכת "אשר יצר", שלפיה אמירתה מתוך ריכוז והבנה מהווה זכות לשמירה על בריאות הגוף.

נוסח ברכת "אשר יצר"

בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם,
אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה.
וּבָרָא בוֹ נְקָבִים נְקָבִים. חֲלוּלִים חֲלוּלִים.
גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ,
שֶׁאִם יִסָּתֵם אֶחָד מֵהֶם, אוֹ אִם יִפָּתֵחַ אֶחָד מֵהֶם,
אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם אֲפִלּוּ שָׁעָה אֶחָת.
בָּרוּךְ אַתָּה אֲדֹנָי, רוֹפֵא כָל-בָּשָׂר וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת:

דברים חשובים שכדאי לדעת

חכמינו קבעו שיש לברך "אשר יצר" לאחר כל עשיית צרכים, את הברכה אומרים לאחר נטילת ידיים, ומן הראוי ליטול מכלי.

כמו כן, יש לומר את הברכה מתוך הכתב ובכוונה הראויה, כדי להתבונן במשמעותה ולא לאומרה כהרגל בלבד.

מי ששכח לברך יכול להשלים את הברכה כל עוד לא עברו 72 דקות. אם חלף זמן זה, לא ניתן לברך על אותה ההתפנות. במקרה שאדם שכח לברך ולאחר מכן התפנה פעם נוספת, ברכה אחת מספיקה עבור שתי הפעמים.

ברכת "אשר יצר" היא הזדמנות יומיומית לעצור לרגע, להכיר בטוב שהקב"ה משפיע עלינו ללא הפסקה ולהודות על אחת המתנות הגדולות ביותר שניתנו לאדם: גוף הפועל בחכמה ובדיוק מופלאים.