אחרי חג השבועות: הרב יוסף ביטון חושף את סוד השמירה הרוחנית

איך שומרים על ההתעלות הגדולה של ימי הספירה גם בימים שלאחר חג השבועות?

"התבוננות בפרשה שאנו קוראים מיד לאחר מתן תורה תסייע לנו לשמור על העלייה הגדולה של התקופה הנפלאה שעברנו, מפסח וימי הספירה וחג השבועות.

בפרשתנו מופיעה, בין היתר, פרשת סוטה. מדובר במאורע קשה, מטלטל וטראומטי שהיה מנת חלקה של משפחה שבה אירע הדבר בזמן שבית המקדש היה קיים. כל המעמד קשה מנשוא, הבושה הגדולה, מחיקת שם ה' ומיתה משונה שפקדה את האישה.

על כך אומרים חז"ל הקדושים: כל הרואה סוטה בקלקול, יזיר עצמו מן היין. רבותינו הקדושים מנמקים זאת בכך שהיין גרם לאישה לחטוא.

שואל המדרש: מה לאישה וליין? איך הגיעה האישה לשתיית יין שיגרום לה כזה דבר?

אומר המדרש: "איש כי תשטה אשתו". הסטייה הקלה הראשונה הייתה ביין של הקידוש, שהיא שתתה יתר על המידה. שם הכול החל.

לעניות דעתי, זה החיזוק הגדול ביותר. להישמר מפני הסטייה הקלה ביותר.

עלינו להיות כמאמר הזוהר הקדוש, "ממארי דחושבנא". יש צדיקים שבטרם עלותם על יצועם הם יושבים ומדקדקים על כל היום שעבר ומיד עושים תשובה על כל הרהור עברה.

זה הסוד הגדול של השמירה הגדולה. על כך נאמר שהקדוש ברוך הוא מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה, לבל יגיעו לסטיות הגדולות.

אם בעזרת ה' יתברך, במשך כל השנה כולה נדקדק שמיד שיש סטייה קלה בכל רמה שהיא - מחשבה, דיבור או מעשה - מיד מתנתקים ממנה וחוזרים בתשובה, לעולם לא יגיע אדם לדברים קשים חס ושלום, אלא אדרבה ילך מחיל אל חיל.

הגמרא אומרת במסכת יומא שאנשי כנסת הגדולה לקחו את יצר הרע ולכדו אותו בדוד של עופרת. כשלכדו אותו, שערה אחת יצאה לו מהשפם והוא צרח צרחות עד שנזדעזעה ארץ ישראל 400 פרסה על 400 פרסה.

שואלים המפרשים: מה סוד כוחו של השטן אם על תלישת שערה אחת הוא צועק בקול גדול?

אין זאת אלא שפה טמון הסוד. אם אדם שומר ונשמר שלא לעבור כחוט השערה, מעולם לא יגיע לידי ביזיון.

יהי רצון שנזכה לכך בעזרת השם".