"הצעיר החילוני לא האמין למראה עיניו כשפתח את הדלת"

יש בחורים שהניצוץ הכבוי החבוי בהם מתחיל אט אט לבעור והם מחפשים מי שיאיר להם את הנשמה. גדולי ישראל ידעו כיצד מחזירים בן אובד לקדושה.

סיפר רבי גבריאל טולידנו: מעשה בבחור מצפון תל אביב בשם עמוס, שלא שמר תורה ומצוות והחל להתקרב ליהדות. הוא שמע שיש רב גדול בבני ברק שקוראים לו הרב שך וחשקה נפשו להציג בפניו את השאלות שמטרידות אותו בענייני אמונה.

עמוס הגיע לבני ברק בעיצומו של יום הפורים ועשה את דרכו לביתו של הרב, ושם נוכח לראות שלהיכנס ביום הזה לרב זה לא כל כך קל. היה שם תור ארוך שהשתרך וביקש לזכות ולקבל את ברכת הרב דווקא ביום המסוגל הזה.

לאחר המתנה ארוכה ומייגעת, הגיע תורו של עמוס.

כשנכנס פנימה, קיבל אותו הרב בחיוך לבבי ושאל: "במה אני יכול לעזור לך?"

עמוס השיב: "אני רוצה להתחזק, לחזור בתשובה, אבל יש לי כמה שאלות שעדיין מפריעות לי ומעכבות אותי לפני שאני עושה את הצעד הזה. הייתי רוצה שכבוד הרב יענה לי עליהן בבקשה".

הרב אמר לו: "תראה, פורים היום ויש עדיין אנשים רבים הממתינים בחוץ וקצת קשה לענות ביום כזה על השאלות מפאת קוצר הזמן. בוא אליי בבקשה בעוד חודש, בחול המועד פסח, ואז בעזרת ה' אענה לך על כל השאלות בנחת".

הרב שך גם דאג לקחת את מספר הטלפון ואת כתובתו של הצעיר ששב לביתו שבצפון תל אביב.

הגיע חול המועד פסח. עמוס זכר היטב את אשר אמר לו הרב אך נמלך בדעתו ואמר לעצמו, מה אטריח את הרב הישיש בשאלותיי, לא מתאים. וכך נותר בביתו ולא עשה מאומה.

ביום האחרון של חול המועד, נשמעו נקישות בדלת ביתו של עמוס. הוא ניגש לפתוח את הדלת ולנגד עיניו הקרועות מתדהמה את מלוא רוחב הדלת מכסה דמותו השפופה של הרב שך בכבודו ובעצמו.

הבחור החל לרעוד מרוב התרגשות.

"קבענו לדבר בחול המועד פסח", אמר לו הרב שך בשיא הטבעיות. "וכשראיתי שחול המועד עוד מעט מסתיים ואתה לא בא, הגעתי אליך. ובכן, איזה שאלות רצית לשאול?"

"כבוד הרב", ענה הבחור הנדהם, "נגמרו לי השאלות. אם רב גדול בתורה כמוך, שכל ענייני עם ישראל על כתפיך, טורח להגיע עד ביתו של צעיר כמוני כדי לענות לי על שאלותיי, אין לי כבר שאלות. הכל מובן. הכל ברור. גיליתי כבר את האמת".