מדאיג את ההורים: כך עלול ריטלין להשפיע על ילדים בבגרותם

הפרעת קשב וריכוז עם היפראקטיביות, ADHD, היא אחת ההפרעות השכיחות ביותר בילדות, כאשר הטיפול התרופתי הנפוץ ביותר עבורה הוא מתילפנידאט, המוכר בשמות ריטלין וקונצרטה. למרות יעילות התרופה בהפחתת התסמינים, שאלת השפעתה ארוכת הטווח על הגדילה ומשקל הגוף ממשיכה לעורר עניין ודאגה בקרב הורים ואנשי מקצוע.

מחקר חדש שפורסם בכתב העת JAMA Network בחן את הקשר בין ADHD והטיפול בריטלין בילדות לבין מדדי BMI והגובה שאליו מגיעים המטופלים בבגרותם.

המחקר התבסס על נתוני ביטוח הבריאות הלאומי בקוריאה וכלל כ-34,850 צעירים בגילאי 6 עד 19. החוקרים השוו בין ילדים שאובחנו עם ADHD לבין קבוצת ביקורת של ילדים ללא ההפרעה, ובדקו את מדדי ה BMI והגובה בגיל הבגרות.

מהממצאים עלה כי ילדים שאובחנו עם ADHD לפני גיל ההתבגרות הציגו BMI ממוצע גבוה יותר בהשוואה לילדים ללא ההפרעה, 24.3 לעומת 23.3 ק"ג למ"ר. לעומת זאת, לא נמצא הבדל משמעותי בגובה בין שתי הקבוצות.

עם זאת, כאשר נבדקה בנפרד קבוצת הילדים שטופלו בריטלין, נמצאו נתונים שונים. החוקרים מצאו כי למטופלים בריטלין היה סיכוי גבוה יותר לסבול ממשקל עודף בבגרות, עם יחס סיכונים של 1.6. בנוסף, נמצא אצלם גם סיכון מוגבר לקומה נמוכה בבגרות, עם יחס סיכונים של 1.08.

החוקרים סיכמו כי מטופלים עם ADHD, ובעיקר אלו שטופלו בריטלין, הציגו BMI גבוה יותר וגובה נמוך יותר בבגרות בהשוואה לאנשים ללא ההפרעה. עם זאת, הודגש כי ההבדל בגובה שנמצא במחקר היה קטן מבחינה קלינית.

לדברי החוקרים, הממצאים עשויים להצביע על קשר אפשרי בין חשיפה ממושכת לריטלין לבין שינויים בגדילה ובהרכב הגוף. בשל כך הודגשה החשיבות במעקב קבוע אחר מדדי הגדילה בקרב ילדים ובני נוער המקבלים טיפול תרופתי מסוג זה.