לא מה שחשבתם: מה הופך את האדם למלאך?

הנה סיפור קטן ובו טמון סוד גדול על טבע האדם והיכולת שלו להתעלות מעל עצמו. תארו לעצמכם בוקר שגרתי בו אישה קמה משנתה וניגשת למטבח בציפייה לכוס הקפה הראשונה של היום. היא פותחת את המקרר ומגלה שהחלב נגמר. אכזבה קלה ממלאת את לבה אך כשהיא פונה לארון כדי להוציא את צנצנת הקפה היא מגלה שגם הצנצנת נעלמה. במקומה מונח פתק קטן בכתב ידו של בעלה ובו נכתב כי הוא הכין לעצמו קפה מוקדם יותר וראה שהחלב עומד להיגמר. הוא ידע כמה היא תצטער לגלות את המחסור בחלב רק לאחר שכבר הכינה את כוס הקפה שלה ולכן הוא החליט למנוע ממנה את עוגמת הנפש הזו מראש. הוא לקח איתו את צנצנת הקפה לעבודה כדי שהיא בכלל לא תתחיל במלאכת ההכנה וכך יחסוך ממנה את האכזבה של הרגע האחרון.

לכאורה מדובר במעשה פשוט ואולי אפילו מעט משעשע אך בעומקו הוא משקף תכונה נדירה של חשיבה על הזולת. הבעל לא רק דאג לעצמו אלא השקיע מחשבה ברגשותיה של אשתו ובדרך שבה יוכל להקל עליה. התורה בפרשת השבוע לוקחת אותנו אל המקום המקודש ביותר בעולם ואל הרגע הנשגב ביותר בשנה כדי ללמד אותנו שיעור דומה בעוצמות גבוהות בהרבה. מדובר בעבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים כאשר הוא נכנס לפני ולפנים אל קודש הקודשים.

המקרא מתאר את הכניסה הזו במילים מיוחדות וקובע כי כל אדם לא יהיה באוהל מועד בבואו לכפר בקודש. חז"ל במדרש נעמדים על המילים הללו ושואלים שאלה מתבקשת שהרי הכהן הגדול עצמו הוא בן אדם. אם התורה אומרת ששום אדם לא יהיה שם כיצד הוא נכנס פנימה. התשובה שהמדרש נותן היא מפעימה וקובעת שבאותם רגעים נשגבים הכהן הגדול מתעלה מעל הדרגה האנושית הרגילה. הוא מקדש את עצמו ומזדכך עד שהוא הופך להיות כעין מלאך השרת.

נשאלת השאלה מה הופך אדם למלאך. האם זו רק העובדה שהוא נמצא במקום קדוש או שהוא לובש בגדי לבן. האמת היא עמוקה הרבה יותר. הכהן הגדול נמצא בשיא המעלה הרוחנית שלו והוא עומד לבדו מול השכינה ברגע הכי פרטי ואינטימי שיכול להיות בין אדם לבוראו. אדם רגיל היה מנצל את הרגע הזה כדי לבקש בקשות אישיות על עצמו ועל משפחתו או כדי להתענג על הקרבה לאלוהים. אך הכהן הגדול מוכיח שהוא מלאך בכך שבדיוק ברגע הזה הוא בוחר לשכוח מעצמו לחלוטין.

כל התפילה שלו בקודש הקודשים מוקדשת לעם ישראל. הוא מתפלל על הגשמים שלא ייעצרו ועל כך שהשנה תהיה גשומה וברוכה. הוא מבקש שפרנסתם של ישראל תהיה מצויה ולא יצטרכו זה לזה. הוא מתחנן שנשים הרות לא תפלה את עובריהן ושהשלטון בבית יהודה לא ייפסק. הוא דואג לכך שכל אחד ואחד מישראל יוכל להתקיים בכבוד ובשלום. המחשבה על האחר בשיא הרגע הרוחני היא שהופכת אותו למלאך.

מכאן אנחנו לומדים יסוד עצום לחיים שלנו. אדם יכול להיות טוב ואפילו מצוין אך כל עוד הוא מרוכז רק בצרכים של עצמו הוא נותר במדרגה אנושית בסיסית. כדי להגיע למדרגת מלאך עלינו לפתח את היכולת לחשוב על הזולת גם כשזה לא נוח לנו או כשאנחנו נמצאים בעיצומם של עניינים חשובים. דווקא בימים אלו שבהם אנחנו נקראים לחזק את הקשרים שבין אדם לחברו עלינו לאמץ את הגישה הזו. מחשבה אחת קטנה על השני ופעולה למען רווחתו של האחר יכולות להפוך גם אותנו למלאכים בתוך העולם הזה. כשאנחנו יוצאים מעצמנו ורואים את צורכי הסובבים אותנו אנחנו זוכים להשראת שכינה ולברכה גדולה בכל מעשה ידינו.