הולכים כל יום? אתם לא מבינים את גודל הנס שבזה

בכל בוקר, כשאדם יהודי פותח את יומו בברכות השחר ואומר "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר הכין מצעדי גבר", הוא מבטא תודה פשוטה שנראית מובנת מאליה אך עמוקה לאין שיעור. בתוך מילים ספורות מסתתרת ההכרה בכך שהקב"ה הוא שנתן לנו את כושר ההליכה, את היכולת לעמוד על הרגליים, לצעוד ולנוע בעולם.

כשעוצרים לרגע וחושבים על כך, מתגלה שההליכה - פעולה יומיומית שאיננו כמעט שמים לב אליה - היא אחת התופעות המופלאות ביותר בגוף האדם. מאחורי כל צעד קטן עומד מארג עדין של מערכות, אינסטינקטים ותגובות אוטומטיות, שאם אחת מהן הייתה חסרה או פועלת באופן משובש, לא היינו מצליחים לקום ממקומנו, ובוודאי שלא ללכת ביציבות.

אחד המרכיבים המרכזיים ביכולת ההליכה הוא מבנה הרגליים. אילו הרגל לא הייתה מחולקת למפרקים רבים, מחוברים זה לזה באמצעות סחוס גמיש, לא היינו מסוגלים לשנות תנוחה, לכופף את הברך, להזיז את הקרסול או ליישר את הרגל. החלוקה המדויקת הזו למפרקים, יחד עם יכולת התנועה שלהם במגוון זוויות, היא שמאפשרת לנו לצעוד קדימה, לשבת, לקום, לעלות ולרדת.

אך המבנה לבדו אינו מספיק. לאורך כל הרגל, מן הירך והאגן ועד כף הרגל, פרוסים שרירים רבים שמחזיקים את המפרקים, מייצבים אותם ומסייעים לנו שלא נקרוס. השרירים פועלים כל הזמן: הם מתכווצים, נמתחים, מחזיקים את הגוף זקוף ומונעים מהרגליים "להתדלדל" ולגרום לנו ליפול. בלי התמיכה המתמדת הזו, כל משקל הגוף לא היה יכול להישען על הרגליים אפילו לרגע.

גם לכף הרגל השטוחה ולאצבעות יש תפקיד מכריע. צורת כף הרגל והאצבעות שבקצה מאפשרות לנו להתאים את האחיזה בקרקע כמעט לכל מצב: הליכה בשטח משופע, ירידה, עלייה, או רצפה שאינה ישרה. האצבעות משנות את מידת הלחץ, "אוחזות" בקרקע ונותנות לגוף את התמיכה המדויקת הדרושה כדי להמשיך לצעוד, וכל זה מתרחש באופן טבעי, בלי שנשים לב לכך בכלל.

בתוך כף הרגל משובצים אלפי חיישנים עדינים של חישה ותנועה. הם קולטים את סוג המשטח שעליו אנו עומדים - חלק או מחוספס, יבש או מחליק, יציב או מתנדנד - ומעבירים מידע שוטף לגוף. גם כשאנחנו נועלים נעליים, החיישנים הללו עדיין מרגישים דרך הסוליה את מה שמתרחש מתחתינו. לפי רמת הלחץ והתחושה, הגוף "מבין" אם צריך להגביר זהירות, להפעיל יותר כוח, או לשנות את אופן הדריכה.

מעל כל זה עומד חוש שיווי המשקל, שמרכז את הפעולה של כל המערכות. הוא "מנהל" את השרירים, מכוון אותם היכן להגביר מתח והיכן להרפות, באיזה צד להקשיח את השרירים ובאיזה מקום לשחרר. בלעדיו, גם אם היו לנו מפרקים, שרירים, כף רגל ואצבעות מתפקדים, לא היינו מסוגלים לעשות אפילו צעד אחד מבלי לאבד יציבות.

כאשר כל המרכיבים הללו פועלים יחד, ועוד פרטים רבים נוספים שלא נוכל אפילו למנות, נוצרת האפשרות הפשוטה לכאורה "ללכת". זו גם הסיבה שהליכה נחשבת לפעילות גופנית מהבריאות ביותר: כדי לצעוד, הגוף מפעיל כמות עצומה של שרירים ומניע חלקים רבים, לא רק ברגליים אלא כמעט בכל הגוף. כל צעד הוא עבודה של מערכת שלמה, ולא פעולה נקודתית ומקומית.

כאשר נתבונן בכל זה, נוכל לומר את ברכת "אשר הכין מצעדי גבר" מתוך תחושת הודיה חדשה. ההבנה כמה חכמה אלוקית הוטמעה בגוף האדם כדי שנוכל פשוט לקום מהכיסא ולהתחיל ללכת, מעוררת התפעלות והכרת טובה לבורא העולם על כל "ההמצאות" והטכניקות שנטע בנו. זהו מעין תזכורת יומיומית לכך שאין דבר מובן מאליו, אפילו לא הצעד הבא שלנו.