מחקר מפתיע: זריקות הרזיה עשויות לשפר גם את בריאות הנפש

מחקר בינלאומי חדש מצביע על כך שזריקות הרזיה נפוצות עשויות לתרום לא רק לירידה במשקל, אלא גם לשיפור משמעותי במדדי בריאות הנפש, ובראשם חרדה ודיכאון.

על פי הנתונים שנבחנו, תרופות המבוססות על החומר הפעיל סמגלוטיד, המשמש בין היתר בזריקות אוזמפיק וויגובי, נקשרו לירידה בולטת בסיכון להחמרת דיכאון וחרדה בקרב המטופלים. החוקרים שילבו במאגר שלהם נתונים משוודיה על יותר מ־95 אלף בני אדם לאורך 13 שנה, כאשר כ־22,480 מהם השתמשו בתרופות המבוססות על סמגלוטיד. בהשוואה לאלו שלא טופלו בזריקות, נמצא כי משתמשי סמגלוטיד נמצאו בסיכון נמוך יותר להתדרדרות במצבם הנפשי.

בניתוח מעמיק יותר עלה כי השימוש בסמגלוטיד לווה בירידה של 44 אחוזים בסיכון להחמרת דיכאון וב־38 אחוזים בסיכון להחמרת חרדה. בנוסף, החוקרים מצאו קשר בין נטילת התרופה לבין ירידה בסיכון לשימוש בחומרים ממכרים ולהתנהגויות של צריכת אלכוהול מופרזת. גם לירוגלוטיד, החומר הפעיל בתרופה סקסנדה, נמצא קשר להפחתת הסיכון להחמרת דיכאון, אם כי בעוצמה נמוכה יותר לעומת סמגלוטיד.

החוקרים, מאוניברסיטת מזרח פינלנד, ממכון קרולינסקה בשטוקהולם ומאוניברסיטת גריפית באוסטרליה, הדגישו כי טיפול בבעיות כמו השמנה וסוכרת מלווה לעיתים קרובות בקשיים נפשיים, ולכן לתרופות מסוג זה עשוי להיות תפקיד כפול: השפעה מטבולית והשפעה נפשית. הם ציינו כי מדובר בתרופות מקבוצת אגוניסטים לקולטן GLP1, המדמות הורמון טבעי בגוף שתורם לאיזון רמת הסוכר ולתחושת שובע, ומשמשות גם לטיפול בסוכרת סוג 2.

במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet Psychiatry הובהר כי מאחר שהמחקר מבוסס על רישומים רפואיים, לא ניתן לקבוע בוודאות את מנגנון הפעולה המדויק העומד מאחורי ההשפעה על מצב הרוח. אחד החוקרים ציין כי ייתכן שהשיפור קשור לשילוב של ירידה בצריכת אלכוהול, שיפור בדימוי הגוף ותחושת הקלה בעקבות איזון טוב יותר של הסוכרת, לצד אפשרות למנגנונים ישירים במערכת הגמול במוח.

במקביל, מחקר נפרד בדנמרק בחן את השפעת נטילת תרופות מקבוצת GLP1 בתחילת ההריון. החוקרים עקבו אחר כ־756,636 הריונות של 480,231 נשים, ומתוכן 529 נשים שקיבלו לירוגלוטיד או סמגלוטיד בשלבים מוקדמים של ההריון. כאשר התרופות ניתנו במסגרת טיפול בסוכרת, נמצא קשר לעלייה בסיכון ללידה מוקדמת, אך כאשר נעשה שימוש בתרופות לצורך ירידה במשקל לא נצפתה אותה עלייה בסיכון. המסקנה של החוקרים הייתה שהסוכרת עצמה, ולאו דווקא התרופות, עשויה להיות הגורם העיקרי לסיכון המוגבר ללידה מוקדמת.

בבריטניה נמסר כי וויגובי נרשמת באופן שגרתי דרך שירותי הבריאות הציבוריים לצורך טיפול בהשמנת יתר, בעוד שאוזמפיק מיועדת רשמית לטיפול בסוכרת ואינה ניתנת במערכת הציבורית לצורך ירידה במשקל. בשיח הרפואי העדכני נמשכת בחינת תרופות אלו לא רק ככלי לניהול משקל ולשליטה בסוכרת, אלא גם כאפשרות טיפולית נוספת עבור מטופלים המתמודדים במקביל עם אתגרי נפש כגון חרדה ודיכאון.