הרב עזרא שקלים: למה התורה ציוותה דווקא מחצית השקל ולא שקל שלם?

עם כניסת חודש אדר היו מתחילים לאסוף את מחצית השקל מכל יהודי, וכספים אלו שימשו לרכישת קורבנות הציבור.

כיום, כשאין לנו בית מקדש, נוהגים לתת "זכר למחצית השקל" לבתי מדרש ולתלמידי חכמים, כדי לזכור את המצווה ולקיימה כפי שאנחנו יכולים.

אבל מדוע דווקא מחצית השקל, מדוע לא ציוותה התורה על שקל שלם?

הטעם הראשון קשור לחטא העגל. ישראל חטאו בעגל בחצי היום - בשעה השישית, ועל ידי מתן מחצית השקל באים לכפר על חטא זה. כמו כן, הלוחות נשברו לשניים - לחצאים - ומחצית השקל מכפרת גם על שבירה זו.

טעם נוסף הוא, שבחטא העגל תרמו בני ישראל את מחצית השקל לעגל: שישים ריבוא איש נתנו יחד 125 קנטרין זהב - מניין המתאים למילה "מסכה" (כמו שכתוב "עשו להם עגל מסכה"). כאשר כל אחד נותן מחצית השקל, מכפרים בכך על אותו החטא.

אך יש בדבר גם משמעות עמוקה יותר: מחצית השקל באה ללמדנו שכל יהודי הוא רק חצי, ורק כשהוא מתחבר לחברו - הם יחד נעשים לשלם. עם ישראל הוא עם אחד, ואי אפשר שאדם יהיה נפרד מחברו. הנתינה של מחצית בלבד מבטאת את הצורך והרצון להתחבר לאחר, ליצור שלמות ביחד.

וטעם נוסף: כדי שלא תשלוט עין הרע. כך נהגו לספור את עם ישראל - לא במניין ישיר אלא באמצעות המטבעות. כאשר כל אחד נותן רק חצי, והוא חפץ ומצפה להשלמה מחברו, זכות האחדות הזו מגינה עלינו מפני עין הרע.

שהדברים יהיו לעילוי נשמת אבי, שנפטר בז' באדר. שם משפחתנו, "שקלים", נושא בחובו זיכרון לדורות שלפנינו: משפחתנו הייתה אחראית על איסוף זכר מחצית השקל וחלוקתו לבתי מדרשות ולתלמידי חכמים.