הרבנית קוק חשפה בכאב: "היה פה מקרה קשה ולא יכולתי לדבר"

סיפור מצמרר ומעורר השראה נחשף מפיו של הרב יוסי קוק, בנו של המקובל הצדיק רבי דב קוק שליט"א מטבריה. בדברים שסיפר, גולל רבי יוסי עובדה נדירה המעניקה הצצה אל עבודת המידות העילאית המתחוללת בין כותלי ביתם ומלמדת פרק מאלף במסירות נפש למען שמירת הלשון.

המעשה מתחיל ברגע של שגרה בו נכנס יוסי לחדרה של אמו הרבנית הצדקנית. לפתע הבחין במחזה שעורר את דאגתו כאשר על ידיה של הרבנית נראו בבירור סימני שריטות וכתמי דם. לשאלת בנה על פשר המראה הקשה השיבה הרבנית בגילוי לב נדיר על השבוע המורכב שעבר עליה. היא תיארה כיצד חוותה פגיעה אישית עמוקה ועלבונות שגרמו לה צער רב וטלטלה נפשית עזה.

באותם רגעים של ניסיון קשה התעורר בה רצון טבעי לדבר ולפרוק את המשא הכבד, אך היא בחרה להילחם ביצר הרע בכל כוחה. הרבנית סיפרה כיצד ציוותה על עצמה להתגבר ולשתוק, וכאשר הרגישה שהדיבור עומד לפרוץ ממנה היא נקטה בפעולה פיזית כואבת כדי לעצור אותו. היא שרטה את ידיה עד זוב דם כדי להסיח את דעתה מהכאב הנפשי ולמנוע מעצמה בכל מחיר את חטא הדיבור החמור.

המסר שלימדה את בנה באותה שעה מהדהד בעוצמה רבה כצוואה לדורות. הרבנית הסבירה לבנה כי עדיף לסבול ייסורי גוף ואף לראות דם יוצא מהידיים, ובלבד שלא לדבר רעה על יהודי אחר. בעיניה דיבור לשון הרע משול לשפיכת דמים של הזולת, והיא העדיפה שדמה שלה יישפך באופן פיזי ולא תפגע בנשמתו של יהודי אחר בדיבור אסור.

את סיפור המופת חתם יוסי בציטוט מדברי הגאון מווילנה על השכר העצום והנצחי השמור למי שחוסם פיו בשעת מריבה. כל רגע ורגע של שתיקה והתגברות מזכה את האדם באור הגנוז, שכר רוחני אדיר שאין לו שיעור וגבול ושום מלאך ובריה אינם יכולים לשער את גודלו.