פרשה בדקה
הכל התחיל בדרשת ליל שבת שגרתית לכאורה. הרב יהונתן ענבה עמד בפני קהל שומעיו ועסק בנס פרשת המן מפרשת השבוע. הוא הסביר כיצד המן לא ירד באופן אחיד לכולם, אלא שיקף את רמת האמונה של כל אדם ואדם. מי שהאמין בכל ליבו, מצא את מזונותיו ממש בפתח האוהל. מי שפקפק, נאלץ להרחיק נדוד כדי לאסוף את לחמו. המסר היה ברור: הקדוש ברוך הוא יודע בדיוק איפה הלב שלנו נמצא, והוא שולח לנו רמזים ומסרים מדויקים התפורים למידותינו.
כדי להמחיש את הנקודה, שילב הרב בדרשתו את הסיפור המפורסם על בחורה חרדית ממודיעין עילית שעזבה את הדרך ונסעה להודו. לאחר פטירת אביה, היא חזרה לארץ ופקדה את הכותל המערבי. שם, בין האבנים העתיקות, היא שלפה פתק ובו היה כתוב: ריבונו של עולם, שולמית בת עמליה עזבה את הדרך והיא קורעת לי את הלב. בבקשה, אם היא תחזור אני אהיה גאה בה. הרב סיים את הדרשה בתחושת התעוררות גדולה, מבלי לדעת שהסיפור האמיתי רק מתחיל.
למחרת בבוקר, ניגש אל הרב אחד מתלמידיו הקרובים כשהוא נסער עד עמקי נשמתו. הרב, הרסת לנו את השבת, אמר התלמיד בקול חנוק מדמעות. הרב המופתע ביקש להבין על מה המהומה, ואז נחשפה בפניו דרמה משפחתית רוחנית שקשה להישאר אליה אדישים.
התלמיד סיפר על אחייניתו, נערה בת ארבע עשרה שאיבדה את אימה כשהייתה תינוקת רכה. הילדה הזו גדלה עם כאב עצום וכעס עצור כלפי שמיים. היא סירבה להיכנס לבתי כנסת והתרחקה מכל סממן דתי. באותה שבת, לאחר מסע שכנועים ארוך, היא הסכימה לראשונה בחייה לבוא עם דודה לשמוע את הרב. לפני שנכנסה, היא הרימה עיניים לשמיים ואמרה: ריבונו של עולם, אם אתה באמת רוצה שאני אהיה כאן, אני צריכה ממך סימן. אני צריכה מסר.
הנערה נכנסה פנימה, התיישבה בירכתי בית הכנסת והקשיבה לדרשה. כשהגיע הרב לשיא הסיפור על המכתב בכותל והקריא את השם "שולמית בת עמליה", הנערה קפאה על מקומה. היא לא יכלה לשאת את העוצמה ופשוט ברחה החוצה בבכי תמרורים.
הסיבה לכך הייתה מצמררת: "שולמית בת עמליה" היה שמה של אימה המנוחה.
באותו רגע, בתוך בית כנסת עמוס אדם, הרגישה הנערה היתומה שבורא עולם פונה אליה באופן אישי. הוא השתמש בשמה של אימה כדי לומר לי: אני רואה אותך, אני מכיר את הכאב שלך, ואני רוצה שתחזרי אליי.
הסיפור הזה, שממשיך להדהד בליבם של רבים, הסתיים בסגירת מעגל מרגשת. מאותה שבת מטלטלת, החלה הנערה תהליך של התקרבות ושיבה למקורות. כיום היא שומרת מצוות באהבה ובמסירות, מתוך הבנה שאלוקים הוא אב רחום שמתקשר איתנו בכל רגע.
הרב ענבה חותם את דבריו בקריאה לכולנו: הקדוש ברוך הוא מדבר עם כל אחד מאיתנו. המסרים נמצאים שם, בפרטים הקטנים של החיים, במקריות כביכול ובמילים שאנו שומעים. כל מה שעלינו לעשות הוא לפתוח את הלב, להקשיב לשפה המיוחדת של הבורא ולזכות לעשות את רצונו בלב שלם.