פרשת המן – הסגולה החזקה לפרנסה ושפע שכל אחד חייב להכיר
פרשת המן – הסגולה החזקה לפרנסה (צילום: Inna Reznik/shutterstock)

סגולות

פרשת המן – הסגולה החזקה לפרנסה ושפע שכל אחד חייב להכיר

מדוע נהוג לקרוא את פרשת המן? כל הסגולות, המשמעות הרוחנית והזמן המומלץ לקריאה לפי המסורת היהודית

עידו יחזקאל
הוספת תגובה
פרשת המן – הסגולה החזקה לפרנסה ושפע שכל אחד חייב להכיר
פרשת המן – הסגולה החזקה לפרנסה (צילום: Inna Reznik/shutterstock)
אא

מקובל מפי רבי מנחם מנדל מרימינוב זצ"ל, תלמידו של רבי אלימלך מליז'נסק, כי ישנה סגולה נפלאה לפרנסה באמירת פרשת המן ביום שלישי של פרשת בשלח – שניים מקרא ואחד תרגום. ו' בשבט תשפ"ה (04.02.2025) – זו ההזדמנות שלכם לא לפספס את הסגולה המיוחדת הזו!

לא רק ביום הזה – רבים נוהגים לומר את פרשת המן בכל יום בשבוע כסגולה לפרנסה בשפע, וכפי שמובא בתלמוד הירושלמי:
"כל האומר פרשת המן בכל יום – מובטח לו שלא יתמעטו מזונותיו".

הסיבה לכך, כפי שביאר הבית יוסף, היא כדי שהאדם יתחזק באמונתו וידע כי כל פרנסתו מגיעה מהשגחתו של הקב"ה. גם רבנו בחיי כתב על כך:
"כל האומר פרשת המן בכל יום – מובטח לו שלא יבוא לעולם לידי חסרון מזונות".

התשב"ץ אף הוסיף בשם הירושלמי:
"ואני ערב!" – כלומר, הוא מבטיח שמי שיאמר את פרשת המן מדי יום, יראה שפע וברכה בפרנסתו.

מהי פרשת המן?

פרשת המן היא סדרת פסוקים המתארת את הנס הגדול במדבר – ירידת המן משמים כדי לכלכל את בני ישראל. בשולחן ערוך (א', ה') נפסק כי טוב לומר אותה בכל יום, מתוך חיזוק האמונה בהשגחת הבורא.

איך לומר?

  • אפשר לומר את פרשת המן מדי יום, ואף בשבת (אך את הבקשות על פרנסה אין לומר בשבת).
  • יש המוסיפים תפילות מיוחדות לאחר קריאתה, לבקשה על שפע ברכה והצלחה.

אז אל תשכחו! היום – יום שלישי פרשת בשלח – זו ההזדמנות שלכם לזכות בסגולה רבת העוצמה הזו!

נוסח פרשת המן:

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתַּזְמִין פַּרְנָסָה לְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל וּפַרְנָסָתִי וּפַרְנָסַת אַנְשֵׁי בֵיתִי בִּכְלָלָם. בְּנַחַת וְלא בְּצַעַר בְּכָבוֹד וְלא בְּבִזּוּי בְּהֶתֵּר וְלא בְּאִסּוּר כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לַעֲבוֹד עֲבוֹדָתֶךָ וְלִלְמוֹד תּוֹרָתֶךָ כְּמוֹ שֶׁזַנְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ מָן בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ צִיָּה וַעֲרָבָה: 

וַיאמֶר יְהוָה אֶל משֶׁה הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ לְמַעַן אֲנַסֶּנוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם לא: 

וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר יָבִיאוּ וְהָיָה מִשְׁנֶה עַל אֲשֶׁר יִלְקְטוּ יוֹם יוֹם: 

וַיּאמֶר משֶׁה וְאַהֲרן אֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עֶרֶב וִידַעְתֶּם כִּי יְהוָה הוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: וּבקֶר וּרְאִיתֶם אֶת כְּבוֹד יְהוָה בְּשָׁמְעוֹ אֵת תְּלֻנתֵיכֶם עַל יְהוָה וְנַחְנוּ מָה כִּי תַלִינוּ עָלֵינוּ: 

וַיאמֶר משֶׁה בְּתֵת יְהוָה לָכֶם בָּעֶרֶב בָּשָׂר לֶאֱכל וְלֶחֶם בַּבּקֶר לִשְׂבּעַ בִּשְׁמעַ יְהוָה אֶת תְּלֻנּתֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם מַלִינִם עָלָיו וְנַחְנוּ מָה לא עָלֵינוּ תְלֻנּתֵיכֶם כִּי עַל יְהוָה: 

וַיּאמֶר משֶׁה אֶל אַהֲרן אֱמר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל קִרְבוּ לִפְנֵי יְהוָה כִּי שָׁמַע אֶת תְּלֻנּתֵיכֶם: וַיְהִי כְּדַבֵּר אַהֲרן אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִפְנוּ אֶל הַמִּדְבָּר וְהִנֵּה כְּבוֹד יְהוָה נִרְאָה בֶּעָנָן: 

וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל משֶׁה לֵאמר: שָׁמַעְתִּי אֶת תְּלוּנּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל דַּבֵּר אֲלֵהֶם לֵאמר בֵּין הָעַרְבַּיִם תּאכְלוּ בָשָׂר וּבַבּקֶר תִּשְׂבְּעוּ לָחֶם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלהֵיכֶם: 

וַיְהִי בָעֶרֶב וַתַּעַל הַשְּׂלָו וַתְּכַס אֶת הַמַּחֲנֶה וּבַבּקֶר הָיְתָה שִׁכְבַת הַטָּל סָבִיב לַמַּחֲנֶה: וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל וְהִנֵה עַל פְּנֵי הַמִּדְבָּר דַּק מְחֻסְפָּס דַּק כַּכְּפר עַל הָאָרֶץ: 

וַיִּרְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו מָן הוּא כִּי לא יָדְעוּ מַה הוּא וַיּאמֶר משֶׁה אֲלֵיהֶם הוּא הַלֶּחֶם אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה לָכֶם לְאָכְלָה: זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָה יְהוָה לִקְטוּ מִמֶּנוּ אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ עוֹמֶר לַגֻּלְגּלֶת מִסְפַּר נַפְשׁתֵיכֶם אִישׁ לַאֲשֶׁר בְּאָהֳלוֹ תִּקָּחוּ: 

וַיַּעֲשׁוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּלְקְטוּ הַמַּרְבֶּה וְהַמַּמְעִיט: וַיָּמדוּ בָעמֶר וְלא הֶעְדִּיף הַמַּרְבֶּה וְהַמַּמְעִיט לא הֶחֱסִיר אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ לָקָטוּ: וַיּאמֶר משֶׁה אֲלֵהֶם אִישׁ אַל יוֹתֵר מִמֶּנּוּ עַד בּקֶר: 

וְלא שָׁמְעוּ אֶל משֶׁה וַיּוֹתִרוּ אֲנָשִׁים מִמֶּנּוּ עַד בּקֶר וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַשׁ וַיִּקְצף עֲלֵהֶם משֶׁה: 

וַיִלְקְטוּ אתוֹ בַּבּקֶר בַּבּקֶר אִישׁ כְּפִי אָכְלוֹ וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ וְנָמָס: 

וַיְהִי בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לָקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה שְׁנֵי הָעמֶר לָאֶחָד וַיָּבאוּ כָּל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה וַיַגִּידוּ לְמשֶׁה: וַיּאמֶר אֲלֵהֶם הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה שַׁבָּתוֹן שַׁבַּת קדֶשׁ לַיהוָה מָחָר אֵת אֲשֶׁר תּאפוּ אֵפוּ וְאֵת אֲשֶׁר תְּבַשְּׁלוּ בַּשֵּׁלוּ וְאֵת כָּל הָעדֵף הַנִיחוּ לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד הַבּקֶר: וַיַּנִיחוּ אתוֹ עַד הַבּקֶר כַּאֲשֶׁר צִוָּה משֶׁה וְלא הִבְאִישׁ וְרִמָּה לא הָיְתָה בּוֹ: וַיּאמֶר משֶׁה אִכְלֻהוּ הַיּוֹם כִּי שַׁבָּת הַיוֹם לַיהוָה הַיּוֹם לא תִמְצָאֻהוּ בַּשָׂדֶה: שֵׁשֶׁת יָמִים תִּלְקְטֻהוּ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לא יִהְיֶה בּוֹ: 

וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יָצְאוּ מִן הָעָם לִלְקט וְלא מָצָאוּ: וַיּאמֶר יְהוָה אֶל משֶׁה עַד אָנָה מֵאַנְתֶּם לִשְׁמר מִצְוֹתַי וְתוֹרתָי: רְאוּ כִּי יְהוָה נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת עַל כֵּן הוּא נתֵן לָכֶם בַּיּוֹם הַשִּׁשִׁי לֶחֶם יוֹמָיִם שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי: וַיִשְׁבְּתוּ הָעָם בַּיוֹם הַשְׁבִיעִי: 

וַיִּקְרְאוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל אֶת שְׁמוֹ מָן וְהוּא כְּזֶרַע גַּד לָבָן וְטַעְמוֹ כְּצַפִּיחִית בִּדְבָשׁ: וַיּאמֶר משֶׁה זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה מְלא הָעמֶר מִמֶּנּוּ לְמִשְׁמֶרֶת לְדרתֵיכֶם לְמַעַן יִרְאוּ אֶת הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הֶאֱכַלְתִּי אֶתְכֶם בַּמִּדְבָּר בְּהוֹצִיאִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: 

וַיּאמֶר משֶׁה אֶל אַהֲרן קַח צִנְצֶנֶת אַחַת וְתֶן שָׁמָּה מְלא הָעמֶר מָן וְהַנַּח אתוֹ לִפְנֵי יְהוָה לְמִשְׁמֶרֶת לְדרתֵיכֶם: כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶל משֶׁה וַיַנִּיחֵהוּ אַהֲרן לִפְנֵי הָעֵדֻת לְמִשְׁמָרֶת: 

וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אָכְלוּ אֶת הַמָּן אַרְבָּעִים שָׁנָה עַד בּאָם אֶל אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת אֶת הַמָּן אָכְלוּ עַד בּאָם אֶל קְצֵה אֶרֶץ כְּנָעַן: וְהָעמֶר עֲשִׂרִית הָאֵיפָה הוּא: 

לקריאת פרשת המן בשניים מקרא ואחד תרגום – לחצו כאן!

לאחר מכן, אמרו תפילה לברכה והצלחה בפרנסה:

אַתָּה הוּא יְהוָה לְבַדֶּךָ אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר עָלֶיהָ הַיַּמִים וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם וְאַתָּה הוּא שֶׁעָשִׂיתָ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת תָּמִיד עִם אֲבוֹתֵינוּ גַּם בַּמִּדְבָּר הִמְטַרְתָּ לָהֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם וּמִצּוּר הַחַלָּמִישׁ הוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם וְגַם נָתַתָּ לָהֶם כָּל צָרְכֵיהֶם שִׂמְלוֹתָם לא בָלְתָה מֵעֲלֵיהֶם כֵּן בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים תְּזוּנֵנוּ וּתְפַרְנְסֵנוּ וּתְכַלְכְּלֵנוּ וְתַסְפִּיק לָנוּ כָּל צָרְכֵנוּ וְצָרְכֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל הַמְרוּבִּים בְּמִלּוּי וּבְרֶוַח בְּלִי טרַח וְעָמָל גָּדוֹל מִתַּחַת יָדְךָ הַנְּקִיָּה וְלא מִתַּחַת יְדֵי בָשָׂר וָדָם: 

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהוָה אֱלהַי וֵאלהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתָּכִין לִי וּלְאַנְשֵׁי בֵיתִי כָּל מַחֲסוֹרֵנוּ וְתַזְמִין לָנוּ כָּל צָרְכֵנוּ לְכָל יוֹם וָיּוֹם מֵחַיֵּינוּ דֵי מַחֲסוֹרֵנוּ וּלְכָל שָׁעָה וְשָׁעָה מִשָּׁעוֹתֵינוּ דֵי סִפּוּקֵנוּ וּלְכָל עֶצֶם מֵעֲצָמֵינוּ דֵי מִחְיָתֵנוּ מִיָּדְךָ הַטוֹבָה וְהָרְחָבָה וְלא כְּמִעוּט מִפְעָלֵינוּ וְקוֹצֶר חֲסָדֵינוּ וּמִזְעֵיר גְּמוּלוֹתֵינוּ וְיִהְיוּ מְזוֹנוֹתַי וּמְזוֹנוֹת אַנְשֵׁי בֵיתִי וְזַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי מְסוּרִים בְּיָדְךָ וְלא בְּיַד בָּשָׂר וָדָם: 

לפני אמירת פרשת המן, יש תפילות "יהי רצון" לפניה ואחריה. בעוד שאת פרשת המן מותר לומר גם בשבת, את אמירת ה"יהי רצון" והתפילות על הפרנסה אין לומר בשבת.

למה דווקא פרשת המן?

ב"ספר הישר" לרבנו תם מובא כי שורש כל המידות הטובות הוא האמונה והביטחון. האדם צריך להאמין שהקדוש ברוך הוא מנהיג את עולמו, משגיח על כל פרט ופרט, ונותן לכל אחד את פרנסתו כפי שנקבע לו משמים. "אין אדם נוגע במוכן לחברו אפילו כמלוא נימה", ולכן אין סיבה לרדוף אחר העושר בטרחה אין-סופית – מה שנקצב לו, יגיע אליו ממילא.

רבנו בחיי מסביר שהמן ירד לבני ישראל בלילה, כך שעם ישראל היה משכים בבוקר ומוצא את מזונותיו מוכנים ללא כל טורח. בכך רצה הקדוש ברוך הוא ללמדנו שאדם הולך בדרכי ה', ימצא את פרנסתו בנחת וללא יגיעה מיותרת.

גם המשנה ברורה מחזק רעיון זה: כשם שבנס המן "המרבה לא העדיף והממעיט לא החסיר", כך גם בעולם הזה – ריבוי ההשתדלות אינו מועיל מעבר למה שנקבע משמים. להפך, גם אם אדם ממעט בהשתדלות – הקדוש ברוך הוא ישלים לו את כל צורכו.

(צילום: Anderson P/ Shutterstock) פרשת המן - סגולה

החיסרון באמונה – פוגע בפרנסה

ה'חידושי הרי"ם' מבאר כי המן נצטווה להישמר "למשמרת לדורות" כדי ללמד שכל פרנסה באה ישירות מהקב"ה. כאשר האדם דואג יתר על המידה לפרנסתו, חושש שמא יחסר לו, ואינו בוטח בה', הוא גורם בעצמו להיחלשות השפע. החוסר באמונה הוא זה שעלול להביא, חלילה, למחסור.

סגולת פרשת המן

כפי שמובא בשם רבי מנחם מנדל מרימינוב, ישנה סגולה מיוחדת לפרנסה לומר את פרשת המן בשניים מקרא ואחד תרגום – ביום שלישי של פרשת בשלח. רבים אף נוהגים לומר פרשת המן מדי יום, על פי דברי הירושלמי:
"כל האומר פרשת המן בכל יום – מובטח לו שלא יתמעטו מזונותיו"

שבת שירה – לתת אוכל לעופות וללמוד מהם על פרנסה

מנהג ישראל לתת אוכל לעופות בשבת שירה. הרב אלימלך בידרמן שליט"א מסביר כי דרך אכילתם של העופות מלמדת אותנו על פרנסה:
כאשר הם מנקרים מזון, ראשם מורכן מטה, אך מיד לאחר מכן הם מרימים את ראשם כלפי מעלה. כך עלינו לנהוג בענייני פרנסה – לעשות השתדלות, אבל לזכור תמיד להפנות את המבט למרום, כי בסופו של דבר, הקדוש ברוך הוא הממציא לנו את הפרנסה.

זכרו! היום – יום שלישי של פרשת בשלח – אל תחמיצו את אמירת פרשת המן כסגולה לפרנסה!

לנוחותכם ולגישה מהירה, ניתן להוריד את נוסח פרשת המן ישירות לנייד. לחצו כאן

מאמרים נוספים על פרשת המן וסגולות לפרנסה:

אין ייאוש: 10 סגולות לפרנסה טובה

סגולת פרשת המן: למה היא מסוגלת? ומתי יש לאמרה?

יובש בפרנסה? סגולה לפרנסה טובה: קריאת פרשת המן

סגולה מהצדיק הגאון רבי מנחם מנדל מרימנוב זצ"ל שהבטיח את כל הישועות

 

להמשך קריאה
שאלות ותשובות
האם מותר לקרוא פרשת המן בלילה?
מותר לקרוא אבל לא מומלץ ,עדיף לקרוא דווקא ביום.
האם מותר לקרוא פרשת המן בשבת?
מותר לקרוא את הפרשה בשבת,אבל עדיף ללא התפילה שכן אין מתפללים על צרכי האדם בשבת.
מתי קוראים פרשת המן?
את פרשת המן יש עניין לקרוא בכל ימי החול בשנה אולם יש סגולה לקראותה ביום שלישי של שבת בשלח במיוחד.
למה קוראים פרשת המן?
פרשת המן היא פרשה שמלמדת אמונה ובטחון במציאות שהקב"ה זן ומפרנס לכל,כשיש אמונה השפע מגיע ממילא.
איך קוראים את פרשת המן?
יש לקרוא את הפרשה ואת התפילה שלפני ואחרי אולם ביום שלישי של שבת בשלח קוראים פעמיים את פסוק התורה ופעם אחת את תרגום אונקלוס.
פרשת המן – הסגולה החזקה לפרנסה (צילום: Inna Reznik/shutterstock)
מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו
שידור חי