הכוס מים בפריז לימדה את רבי ישראל סלנטר סוד על העולם הבא

באחד הימים, בזמן שהותו בפריז, נכנס רבי ישראל סלנטר לבית קפה מפואר. הוא היה צמא וביקש כוס מים.

המלצר הביא לו את המים, אבל לפני שרבי ישראל הספיק לשתות, הוא התבקש לשלם חצי פרנק, שזה שווה בערך ל־20 שקלים בימינו.

"חצי פרנק על כוס מים?!" הופתע רבי ישראל. אך בעל הבית ניסה להסביר לו את פשר העלויות:

"רק הכיסא שעליו כבודו יושב, עולה לי אלף פרנק להשכרה חודשית. מה עם השולחן, הכוס המהודרת מחרסינה מוזהבת, תחתית הנייר, המפה הלבנה, התזמורת ברקע, התאורה? מה עם המשכורת של המלצר? כל זה גלום במחיר של כוס המים, ועל כל זה אתה משלם".

הדברים האלה עשו רושם עמוק על רבי ישראל. כשחזר לליטא, הוא כינס את תלמידיו וסיפר להם על השיעור החשוב שלמד בבית הקפה הצרפתי:

"עד עכשיו היינו מברכים רק על כוס המים עצמה. אבל בעל בית הקפה צודק לחלוטין! מה עם העובדה שאנחנו מקבלים את המים בבית נאה, בכוס נקייה, בגוף בריא ושלם, כשסביבנו כולם בריאים. כשמחוץ לבית השמש זורחת, הרוח נושבת והציפורים מצייצות... איך נשלם על כל זה?"

"ובכן, יש רק דרך אחת: להיות מלצר של הקב"ה".

"אדם שנכנס לבית מלון יקר, אוכל, ישן ונהנה מכל מעדניו, משלם סכומים עצומים. אבל המלצר? לא רק שהוא לא משלם כלום, אלא שהאורחים עוד משלמים לו 'טיפ'! הוא אוכל מסעודות המלכים, ישן בחדרי המלון, נהנה בזמנו הפנוי, ובסוף החודש מקבל משכורת מכובדת".

"אתם יודעים למה זה ככה?" פנה רבי ישראל אל התלמידים. "כי המלצר הזה לא בא ליהנות מכל המנעמים, הוא בא לשרת את בעל הבית!"

"כך גם אנחנו: אם נהיה 'מלצרים' של הקב"ה לא ינכו מהשכר שלנו בעולם הבא את כל טובות העולם הזה!"

אז איך בעצם נהיה "מלצרים"? מלבד העובדה שהמלצר הוא בעצם משרת את בעל הבית, הוא גם תמיד דואג לרווחת האחר. לכן, מי שיודע ללמד, ייקח נערים שמסתובבים ברחוב ללא תורה, וילמד אותם אמונה וביטחון. יאהיב עליהם את התורה ואת מי שנתנה.

מי שאין לו כישרון כזה, שייקח את הכסף שהקב"ה נתן לו, ויתרום אותו למוסדות שעוסקים בקירוב רחוקים.

וכך נזכה גם אנחנו בהבטחה של רבי ישראל מסלנט!