
יהדות

כולנו אומרים בכל יום, שלוש פעמים, את מזמור קמה בתהלים, "תהילה לדוד".
אבל שמתם לב שהפסוק שאיתו אנחנו פותחים, "אשרי יושבי ביתך", הוא בכלל מסוף המזמור הקודם?
ושחתימת המזמור, "ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללוי־ה", היא בכלל פסוק מסוף מזמור קטו?
ואם שמתם לב, תהיתם פעם למה?
ובכן, כדי לענות ראשית אני רוצה לגלות לכם את סוד האלף־בית:
מזמור "תהילה לדוד" מסודר לפי אותיות האלף־בית, ובו מופיע גם הפסוק המפורסם של הפרנסה,
"פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון".
סדר זה מחזק את האמונה בליבו של האדם באמיתות התורה והבריאה, שכל כולה מיוסדת על 22 אותיות האלף־בית.
כך אנו מבינים שהפרנסה שלנו מגיעה רק מידו של בורא עולם.
אבל מדוע אנו פותחים דווקא בפסוק "אשרי יושבי ביתך"?
התשובה היא: כדי שתתחזק בנו ההבנה שכל השפע וכל הבריאה באותן 22 האותיות, הם למי שעוסק בתורה.
כשאנו אומרים "אשרי יושבי ביתך, עוד יהללוך סלה", אנו מדברים על אלו שיושבים בבית ה' ועוסקים בתורה הקדושה, והם אלו שזוכים לשפע.
והסיבה שאת המזמור אנו חותמים בפסוק "ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללויה", היא למעשה בקשה שלנו.
הרי חכמינו ז"ל אמרו שכל האומר "תהילה לדוד" שלוש פעמים בכל יום, מובטח לו שהוא בן העולם הבא.
בעצם, אנו מבקשים שנזכה לומר פסוק זה גם בעולם הבא.
ויש כאן עוד רמז נפלא:
המילה "י־ה" עולה בגימטריה 15, כנגד 15 הסעודות שאנו אוכלים בשבוע ומברכים בהן ברכת המזון, שתיים בכל יום, ושלוש בשבת קודש.